בכיר בשוק ההון: "רשות ניירות ערך עושה טעות איומה שתרסק את תעשיית הקרנות האקטיביות" 

תעשיית קרנות נאמנות בישראל היא מהתעשיות הגדולות והמבוקשות ביותר בשוק ההון, לכן מפתיע לגלות את רמת "העמימות" בעניין העמלות. 

הסיפור הוא כזה. דיון בנושא עמלת דמי הניהול הנגבית על ידי בנקים, שהתקיים בוועדת הכלכלה ב-9 ביולי, 2023, פתח למעשה את "תיבת השרצים" של עמלות הבנקים. בסיומו של הדיון התבקש בנק ישראל לגבש מתווה שיוזיל עלויות ללקוחות בנקים המחזיקים תיקי ני"ע בשווי נמוך, וכחלק מכך, התבקש הבנק להיפגש עם הגורמים הרלבנטיים על מנת שיעלו הצעות לטיפול. גורמים בבנק ישראל נועצו ברשות ניירות ערך, והוחלט על הקמת צוות עבודה בין-משרדי המשותף לבנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף התקציבים במשרד האוצר. 

צוות בין-משרדי לבחינת רפורמה במודלי התגמול והעמלות של הבנקים

הצוות הבין-משרדי הוקם בפברואר 2024, ומאז ועד היום מבצע בחינה מעמיקה של מודלי התגמול והעמלות הקיימים וניתוח מרכיבי התגמול, במטרה לגבש פתרון שיספק מענה הולם לכלל הלקוחות של הבנקים ולכלל השחקנים בשוק. במילים אחרות: הצוות בוחן אם נדרשת רפורמה במודל התגמול והעמלות אשר הבנקים גובים. 

הצוות המשותף פרסם קול קורא לציבור בשם מודלי תגמול בפעילות הציבור בניירות ערך, עם בקשה לקבלת תגובות והתייחסויות לסוגיות דמי ניהול פיקדון ניירות ערך, עמלות ייעוץ השקעות, עמלות הפצה בגין קרנות נאמנות, ועוד. זאת במטרת קידום התחרות בתחום פעילות הציבור בניירות ערך, ובעיקר על מנת להגביר את הבהירות סביב סוגיות העמלות.

הקול הקורא חושף לעיניי הציבור סוגיות בעייתיות סביב ענייני העמלות ודמי הניהול, בטבלה המצורפת:

מתוך קול קורא 'מודלי תגמול בפעילות הציבור בניירות ערך'

כמו כן, מבהיר הקול הקורא את מודלי העמלות ודמי הניהול השונים הנגבים על ידי הבנקים כיום, כשאחת הסוגיות הבעייתיות ביותר היא עמלת הפצה.

המלכוד שמסתתר מאחורי עמלת ההפצה של קרנות הנאמנות האקטיביות

בדומה ליתר העמלות, אשר את כלליהן מבהירה רשות ניירות ערך במסמך הקול הקורא, גם כללי עמלת ההפצה מובהרים לעומקם - בפסקת עמלות הנגבות בין השחקנים, בנוסח הבא:

עמלת הפצה - עמלה המשולמת ממנהלי קרנות מנוהלות פתוחות (להלן: "קרנות אקטיביות") למפיץ - בנק או חבר בורסה שאינו בנק  (בכפוף לקיומו של הסכם הפצה). עמלה זו משולמת על ידי מנהל הקרן כשיעור בגין שווי היחידות המוחזקות על פני משך ההחזקה. 

חבר הבורסה יכול לגבות עמלה זו ישירות מהלקוח אם לא נחתם הסכם כאמור מול מנהל הקרן. 

גובה שיעור העמלה נקבע בהתאם לסוג קרן הנאמנות המוחזקת על ידי הלקוח. 

עמלה זו מיוחסת על ידי הבנקים הן עבור תשתית להפצת קרנות הנאמנות והן עבור שירות ייעוץ שניתן ביחס ליחידות הקרן. 

עוד כתוב בעניין עמלת ההפצה: יצוין כי מלבד קרנות נאמנות אקטיביות, אין נכס פיננסי או ני"ע אחר שבגינו נגבית עמלת הפצה ייעודית דומה, על אף שכלל המוצרים מוצעים במערכת המסחר של חברי הבורסה. על פי הדין, לא ניתן לפרוע את עמלת ההפצה מנכסי הקרן, והיא מנוכה מדמי הניהול בקרן.

אך אנו מבקשים להתייחס דווקא למידע הזה: עמלה זו מיוחסת על ידי הבנקים הן עבור תשתית להפצת קרנות הנאמנות והן עבור שירות ייעוץ שניתן ביחס ליחידות הקרן. 
במסמך הקול קורא, ישנן הערות (הבהרות מורחבות) לסעיפים שונים. 

שירות ייעוץ ההשקעות ללקוחות, עבורו מקבלים הבנקים תשלום מיצרני הקרנות, כחלק מעמלת ההפצה, נקבע לפני כשני עשורים בוועדת בכר, והוא זוכה להבהרה מיוחדת בהערות בקול הקורא (הערה 10), ובין היתר נכתב: כיום עמלה זו נעה בטווח שבין 40% ל 50% מגובה דמי הניהול... על פי דוחות רשות ניירות ערך בדבר "פעילות מערכי הייעוץ בבנקים", שירותי הייעוץ בבנקים ניתנים לכ– 323 אלף חשבונות מיועצים בלבד. סף הכניסה לקבלת ייעוץ השקעות משתנה בין הבנקים ונע בטווח שבין 50,000 שקל ל–500,000 שקל, כאשר בשנים האחרונות חלה עלייה ברף המינימלי של שווי נכסים הנדרש לשם קבלת שירותי יעוץ בבנקים.

הבנקים גובים עמלה עבור שירות שהם אינם מספקים בפועל לרוב המשקיעים בקרנות האקטיביות

קרנות נאמנות אקטיביות, מוצר מבוקש ורווח בקרב משקיעים, שאותו מפיצים הבנקים ללקוחותיהם תמורת עמלת הפצה ממנהל הקרן, הוא מוצר שאינו מוגבל ברף מינימום של סכום ההשקעה. כלומר לקוחות הבנקים יכולים לקנות קרן נאמנות אקטיבית, באמצעות חשבון ניירות ערך בבנק, גם בסכומים של 30,000 שקלים, 10,000 שקלים, ואפילו 5,000 שקלים, והבנק ייקבל עבור כל קנייה כזו תשלום ממנהל ההשקעות בגין ייעוץ ללקוח, בתוך עמלת ההפצה. אבל בפועל, כאמור, רק לקוחות המנהלים בבנקים תיקי השקעות בסכום מינימום של 50,000 שקל, ייקבלו מהבנקים שירותי ייעוץ.

נזכיר שוב, שירותי הייעוץ בבנקים ניתנים לכ–323 אלף חשבונות מיועצים בלבד. וזאת חרף העובדה, שהבנקים מקבלים ממנהלי הקרנות תשלום עבור השירות.

ועדת בכר לא חזתה את השלכות הדיגיטל

וועדת בכר לא לקחה בחשבון את השלכות הדיגיטציה, אשר עבורה היו עתידניות. כך, באותה התקופה שבה היא התכנסה וקבעה את הכללים החשובים – כגון, עמלת הפצה עבור ניירות ערך, היא התייחסה למצב דאז, שבו היו כ-4000 יועצים בבנקים.

ככל שמהפכת הבנקאות הדיגיטלית קרמה עור וגידים, וסניפי בנקים הלכו ונסגרו, כך כמות היועצים הלכה ופחתה עד למספר הנמוך של כמות היועצים בבנקים כיום. אבל זו לא הסיבה היחידה לצמצום כוח האדם. עמלות ההפצה שמקבלים הבנקים ממנהלי ההשקעות, נמוכות. אי לכך, הבנקים מתקשים, עד כי אינם מסוגלים, לספק ייעוץ השקעות לכל לקוח שרוכש קרן נאמנות אקטיבית כלשהי, ומנתבים את היועצים הקיימים ברשותם, ללקוחות העמידים.

מדוע אם כך, הם ממשיכים לגבות תשלום עבור ייעוץ לכל הרוכשים הללו, כחלק מעמלת ההפצה?

גורמים בכירים ברשות ניירות ערך אמרו לפאנדר כי החשש הוא שעמלת ההפצה הפכה להיות "עמלת החזקה". זו אחת הסיבות לכך שהוקם הצוות הבין-משרדי. המטרה היא לבחון אם נדרשת רפורמה שתשנה את מודלי העמלות לבנקים, אך העניין נבחן לעומק, כיוון שרפורמה אשר "מתערבת מבחוץ" בתשלום העמלות, עלולה לייצר נזק לאיזון הטבעי של השוק.

בכיר בשוק ההון: "רשות ניירות ערך עושה טעות איומה שתרסק את תעשיית הקרנות האקטיביות"

בכיר בשוק ההון טוען, בשיחה עם פאנדר,  כי הבנקים שאמורים לקבל עמלת הפצה שתכסה הן את ההפצה והן את הייעוץ, לא מכסה את הייעוץ בפועל. "ההשוואה הנכונה צריכה להיות מול קרנות ההשתלמות למשל, שם המפיצים שהם אינם בנקים אלא סוכני ביטוח מקבלים הן רבע אחוז עבור הנפרעים (בדומה להפצה), והן עמלת היקף שמכסה להם את הייעוץ. אם הבנקים היו מקבלים עמלות כמו סוכני ביטוח, הם היו מכפילים את הרווח שלהם.

"הרשות תזיק ללקוח אם היא תשנה את העמלות, כי  מה שיקרה הוא שהעמלות יהיו הרבה יותר גבוהות או שיחוסל השוק הזה של קרנות הנאמנות האקטיביות.

לטענת אותו בכיר, "מה שהרשות צריכה לעשות, כדי לשכלל את שוק קרנות הנאמנות ולהוזיל את עמלת ההפצה, זה לעודד מתחרים לבנקים. הרשות צריכה לשכנע את כל חברות הטרייד להפיץ קרנות נאמנות, ולעודד שחקנים נוספים, כמו סוכני הביטוח. הפתרון היה מושג אם היו מכניסים את סוכני הביטוח לתוך ענף ההפצה של הקרנות, והיו מייצרים ליועצי השקעות עצמאיים תשתית יישומית ומשפטית שתאפשר להם לקבל עמלות הפצה מהבנקים".

עוד הוא אומר כי "בגלל שעמלת ההפצה, שכוללת גם ייעוץ, נמוכה מדי, כמות הייעוץ בבנקים הצטמצמה במטרה לחסוך את הכסף, ולכן כמות היועצים יורדת. אין בעצם תגמול לבנקים עבור הייעוץ, אלא רק עבור ההפצה".

הסרת ההגבלות על עמלות ההפצה והייעוץ תתקן את המצב בשוק באופן טבעי

הבכיר מדגיש כי הכל יכול להתברר בסיטואציית שוק שבה לא מגבילים את עמלת ההפצה והייעוץ, ובמקביל יוצרים מערכת הפצה חלופית באמצעות יועצים עצמאיים או סוכנים. "בדרך הזו הם יגלו שעמלת ההפצה תעלה הרבה מעל המגבלה שקבע המחוקק, כי מערכת ההפצה היחידה היום שאין בה תחרות לבנקים היא בתעשיית הקרנות. צריך להוסיף שיטות הפצה חדשות ולא לגעת בעמלת ההפצה הקיימת עד ששיטות ההפצה האחרות יתפסו נפח".

עוד מציין הבכיר, "הגורמים שמקדמים את ביטול עמלת ההפצה הם רק הגורמים הגדולים בתחום הקרנות הפסיביות. אף יצרן שמייצר קרנות אקטיביות בלבד או כחלק משמעותי מהניהול שלו, לא מעניין ברפורמה הזו. כך שזה אבסורד מוחלט ללכת ולרסק תעשייה שהיצנים עצמם מעוניינים לשלם את ההפצה הזו.

"השאיפה לדמי ניהול נמוכים ולהשוואת הקרנות האקטיביות לקרנות מדדיות הייתה שאיפה שגויה. ראיה לכך היא התפתחות התעשייה של קרנות הגידור בנאמנות, שם דמי הניהול כפולים ומכופלים מתעשיית הקרנות האקטיביות. התהליך שמתרחש הוא שמנהלי השקעות טובים עוזבים תעשיית הקרנות האקטיביות לטובת קרנות גידור וקרנות גידור בנאמנות, שם דמי ניהול הרבה יותר גבוהים והתעשייה הזו צמחה. היועצים הטובים לא מסתפקים בדמי ניהול הנמוכים שרשות ניירות ערך הובילה אליהם, כשהיא הפחיתה את עמלת ההפצה כדי להוזיל את דמי הניהול".