גולדמן זאקס יצרו השבוע כותרות כשהעריכו שמדד ה-S&P 500 צפוי לתת תשואה של 3% בשנה בלבד בעשור הקרוב, והמדד במשקל שווה צפוי לתת תשואה עודפת עליו לשנה של 8.8%.
זה לא הכול. הם צפו בנוסף, כי תשואת האג"ח תהייה גבוהה מתשואת המניות בעשור הקרוב.
ביקשתם שנגיב. נתחיל בכך שהיכולת של מישהו לתת תחזית סבירה קדימה ל-10 שנים לשוק המניות היא מאוד מוגבלת. לעומת גולמן זאקס, בג'יי פי מורגן נתנו תחזית תשואה של 6.7% לשנה ל-10-15 השנים הקרובות.
כמה נדיר היה לראות בעבר תשואה של 3% לשנה של ה-S&P 500, וכמה נדיר היה לראות את האג"ח מכים את המניות לאורך עשר שנים?
הבלוגר בן קרלסון מצא כי רק ב-9% מהעשורים מאז 1926 (כל שנה מתחילים לספור עשור חדש כדי להגדיל את המדגם), ה-S&P 500 נתן תשואה של פחות מ-3% לשנה. רק ב-17% מהעשורים, האג"חים היכו את המניות.
שלושת העשורים בהם המניות נתנו תשואה של 3% או פחות לשנה כללו מצבי משבר קשים: השפל הגדול של שנות ה-30%, השילוב של אינפלציה גבוהה ומיתון בשנות ה-70 והמשבר הפיננסי של 2007-2009.
האם זה יכול לקרות בעשור הקרוב? יכול.
האם הסבירות לכך גבוהה? לא.
מה שמטריד כרגע הוא חלקן הגבוה של חברות הטכנולוגיה במדד, והמכפילים היחסית גבוהים שלהם.
איך להתמודד עם האתגר?
הדרך להתמודד עם האתגר הזה היא פיזור: יותר חברות ערך, יותר חברות מחוץ לארה"ב כולל ישראל, יותר חברות קטנות, ויותר חברות מהמדד במשקל שווה וכו'.
מי שכל מה שהוא מחזיק בתיק שלו הן רק 5-6 חברות טכנולוגיה "חמות", הופך את ההשקעה שלו להימור. זה יכול להצליח, אבל זה עדיין הימור עם סיכון גבוה.