בלעדי ל FUNDER דוח במשרד הכלכלה "פוטנציאל השלום עם האמירויות: עד 500 מיליון דולר בשנה" 

בעקבות הסכמי השלום, במשרד הכלכלה בראשות עמיר פרץ הוציאו דוח מיוחד שסוקר את הפוטנציאל הכלכלי. מה אומר ההסכם עם איחוד האמירויות וכמה כסף ייכנס לישראל בעקבותיו. הדוח המלא, שהגיע לידי FUNDER כאן >>

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
דובאידובאי

26/10/2020 איציק יצחקי

"פוטנציאל הסכם השלום: 300-500 מיליון דולר בשנה"

בעקבות הסכמי השלום, במשרד הכלכלה בראשות עמיר פרץ הוציאו דוח מיוחד שסוקר את הפוטנציאל הכלכלי. מה אומר ההסכם עם איחוד האמירויות וכמה כסף ייכנס לישראל בעקבותיו. הדוח המלא, שהגיע לידי "פאנדר", כאן >>

בעקבות הסכמי השלום שנחתמו לאחרונה, גיבש משרד הכלכלה בראשות השר עמיר פרץ דוח מפורט, בו פירט את המשמעויות הכלכליות שלו. הדוח הזה הגיע לידי "פאנדר" ובו התייחסות פרטנית להסכם הראשון שנחתם עם איחוד האמירויות. ל"פאנדר" נודע כי בימים הקרובים יגבש משרד הכלכלה, בראשות עמיר פרץ, דוח נוסף שיתייחס גם להסכמי הנורמליזציה שנחתמו עם בחריין וסודאן.

על פי משרד הכלכלה, כך מתברר, עולה פוטנציאל עסקי גדול מאוד. בתחום היבוא, כך נכתבנתוני יצוא הסחורות הרשמיים ב-2019 מישראל לאיחוד האמירויות עמדו על כ-300,000 דולר בלבד, אולם היקפו האמיתי של היצוא למדינה זו גבוה בהרבה. "כיום, חברות ישראליות פועלות בשוק זה באמצעות מתווכים או באמצעות מדינות שלישיות. העובדה שלא ניתן לפעול באופן ישיר, ויש צורך בדרכון זר כדי להיכנס למדינה, הקשו על עשיית עסקים וייקרו אותה. על כן, כינון היחסים יאפשר לחברות ישראליות שנמנעו עד עתה מפעילות בשוק זה, לייצא לאיחוד האמירויות. כמו כן, לאותן חברות שפעלו באופן עקיף, כינון היחסים יוזיל את עלות עשיית העסקים. ניתן להעריך שהיצוא לאיחוד האמירויות של סחורות ושירותים יכול להגיע להיקף של בין 300-500 מיליון דולר בשנה", נכתב בדוח. עוד סברו במשרד הכלכלה, כי ממשלת איחוד האמירויות מאמצת טכנולוגיות מתקדמות כך שחברות ישראליות רבות בתחומים מגוונים כמו סייבר, פינטק, בריאות דיגיטלית, ציוד רפואי, AI (בינה מלאכותית), תקשורת ועוד. מדובר על סקטורים רבים ומגוונים כשאין סקטור אחד מוביל שאפשר לציין וזה דווקא לטובה, כיוון שמגוון האפשרויות הוא עצום.
היקף היצוא נבדק על ידי משרד הכלכלה באופן הבא: המשרד לקח שמונה מדינות בעלות רמת עושר דומה לרמת העושר של איחוד האמירויות, דוגמת שוויץ, סינגפור, יוון וכו', עם גוון אוכלוסייה דומה, ובדק את רמת הייצוא של ישראל מולן. הסכום השמרני שאליו הגיע המשרד הוא 300 מיליון דולר בשנה, "אולם אפשר להגיע גם לכ-500 מיליון דולר בשנה", נכתב.

הפנים להשקעות זרות
בנוגע לפוטנציאל השקעות זרות נכתב, כי אנשי עסקים באיחוד האמירויות התעניינו בעבר בטכנולוגיות ישראליות אך נמנעו מהשקעה ישירה בחברות ישראליות או בקרנות הון סיכון. "כינון היחסים יפתח צינורות השקעה חדשים ומשמעותיים שהיו חסומים עד כה. הפוטנציאל במשיכת משקיעים שישקיעו בישראל, בין אם באמצעות השקעה ישירה בחברות או באמצעות השקעה בקרנות הון סיכון, הוא גבוה ביותר ועשוי להגיע להיקף של מאות מליוני דולר ואף יותר", נכתב.
במשרד כינו את דובאי כ"אחד ממרכזי הסחר המרכזיים בעולם" וזאת בזכות אזור הסחר החופשי "ג'בל עלי" והנמל הימי הצמוד לו. בדובאי ישנם תערוכות וכנסים רבים שכיום חסומים בפני חברות ישראליות. "הדבר יאפשר חשיפה משמעותית נוספת לתעשייה הישראלית באמצעות השתתפות בהן, כמו גם הרחבת אפשרויות כינון יחסי מסחר עם אנשי עסקים ממדינות המפרץ", הוסיפו.
להסכם יש השלכות כלכליות גם מבחינת נתיבי תעופה (לתקופה שאחרי הקורונהלאיחוד האמירויות יש שתי חברות תעופה מרכזיות: Emirates ו-Etihad. חברות אלה נחשבות מהטובות בעולם, וכינון היחסים יאפשר לאנשי עסקים ישראלים שטסים לאסיה, מגוון אפשרויות רחב. דבר זה יאפשר קיצור משך הטיסה, גיוון האפשרויות והגברת התחרות, קרי הוזלת העלויות.
כמו כן, נכתב כי להסכם השפעה אזורית איחוד האמירויות הינה מדינה בעלת חשיבות גבוהה באזור המפרץ הפרסי לאחר סעודיה ואיראן. על כן, וגם בהתאם להצהרות השונות, ייתכן ומדינות נוספות באזור המפרץ יצטרפו גם הן ויכוננו הסכם שלום עם ישראל, דבר שיגביר עוד יותר את הפוטנציאל הכלכלי-מסחרי, ויחזק את היצוא וההשקעות.
 
הפוטנציאל: פתיחת נספחות כלכלית באבו דאבי

ברובד הבא, התייחס המשרד לאפשרויות העומדות בפניו כעת, כלומר - מה הוא צריך לעשות כדי לממש את הפוטנציאל בהסכם הזה. המסקנות:

1.  פתיחת נספחות כלכלית בשגרירות באבו דאבי כינון היחסים יפתח הרבה מאוד אפשרויות לתעשייה הישראלית, אבל צפוי שיהיה חוסר משמעותי בידע של עשיית העסקים. פתיחת נספחות כלכלית, בה יועסקו גם עובדים מקומיים, תוכל לסייע באופן מהותי לחברות ישראליות. הנספחות תשמש כמורה נבוכים עבור החברות הישראליות, תאתר משקיעים זרים פוטנציאליים, תארגן משלחות עסקיות מול ישראל ותקדם השתתפות של חברות ישראליות בתערוכות רלבנטיות.

2. כינון הסכם מסחרי-כלכלי בין המדינות חתימה על הסכם בין המדינות תיצור תשתית בילטרלית רשמית שתקל על עשיית העסקים בין המדינות ותוכל לפתור קשיים של חברות ישראליות, כמו גם קידום סחר והשקעות. יש לציין שמינהל סחר חוץ  לא רואה בשלב זה התכנות לכינון הסכם סחר חופשי (אס"ח), כי איחוד האמירויות הינה חלק מגוש הסחר של מדינות המפרץ (GCC), בו חברות גם מדינות כמו כווית, סעודיה וקטאר. לכן, בהנחה שמדיניות של איחוד האמירויות לא תשתנה, הרי שלא ניתן יהיה לחתום  על הסכם אס"ח מלא. חשוב לציין שרמת המכס באיחוד האמירויות איננה גבוהה ועומדת על 5 אחוז בלבד, למעט מוצרים ספציפיים כמו אלכוהול.

3.  תמיכה בשיווק בינ"ל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מפעיל 2 קרנות לתמיכה במאמצי שיווק בינ"ל. התמיכה עומדת על 50 אחוז מסך העלות, והיא יכולה להגיע לחצי מליון ש"ח. עד היום, הוגשו ואושרו מעט בקשות של חברות ישראליות  לתמיכה בפתיחת שוק באיחוד האמירויות, רובן חברות בבעלות אוכלוסיות המיעוטים,. קרנות אלה יוכלו מאוד להקל על החברות הישראליות שירצו להיכנס לשוק זה.

4.  כינון הסכם לשת"פ במו"פ בין המדינות בנוסף להסכם הכלכלי, אפשר יהיה להציע כינון של הסכם לשת"פ מו"פ בין המדינות. הסכם כזה יוכל לעודד מיזמים משותפים בין חברות ישראליות וחברות מאיחוד האמירויות.

איחוד האמירויות הינה מדינה במפרץ הפרסי שהוקמה ב-1971 ומורכבת מ-7 נסיכויות, כאשר המוכרות הן אבו דאבי, שהיא גם הגדולה מבין הנסיכויות ומשמשת כבירת המדינה, ודובאימספר התושבים במדינה עומד על קרוב ל-10 מליון איש, כאשר רק ל-15% מהם יש אזרחות, והשאר מוגדרים כעובדים זרים, חלקם בעלי השכלה וחלקם לא כשני שליש מהתושבים גרים באבו דאבי ודובאי. מבחינה כלכלית עולה כי התמ"ג לנפש של איחוד האמירויות עומד על כ-70,000 דולר (מספר 11 בעולם). עוד נכתב, כי הנפט מהווה מקור הכנסה מרכזי, אבל הממשלה מנסה לגוון את מקורות ההכנסה על ידי הפיכת המדינה למרכז סחר וכלכלה אזורי. מטבע המדינה הוא דירהם, והוא דומה בערכו לשקל.

כאמור, במשרד הכלכלה מתכוונים להוציא בימים הקרובים תכנית כלכלית שתדון גם בהסכמים האחרים. "קיים פוטנציאל של מאות מליוני דולרים מכל הסכם", אמרו במשרד.


Right
Left

 

 
 
 

 

האתר מאפשר לראות את הרכבי קרנות נאמנות עד לרמת נייר הערך הבודד ובנוסף לדעת כמה קרנות נאמנות מחזיקות באותו נייר ערך מסוים ובאיזה היקף.בנוסף האתר מעלה כתבות פרשנוית וראיונות עם מנהלי קרנות לשם הצגת מדיניות ודרך קרן נאמנות.