כלכלני לאומי >> "נראה שישנם מקורות תקציביים לתמיכה בעובדים שנמצאים בחל"ת גם בחודשים הקרובים" 

בנוגע למדיניות המוניטרית של בנק ישראל מציינים הכלכלנים כי בעת הנוכחית, בנק ישראל בחר שלא להפחית פעם נוספת את שיעור הריבית, אך הוחלט להרחיב את השימוש בכלים הכמותיים הקיימים ולהפעיל שלושה כלי מדיניות נוספים, שיעמיקו את מידת ההרחבה ואת התמסורת המוניטארית, ויסייעו במתן מענה לצרכי האשראי במשק

 

 

FacebookTwitter Whatsapp

09/07/2020 ד"ר גיל מ. בפמן ויניב בר

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, יחד עם הכלכלן יניב בר, פרסמו סקירת מאקרו הסוקרת את המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, את תחזית הצמיחה המעודכנת כלפי מטה של בנק ישראל ואת הגירעון הממשלתי לחודש יוני.
 
מטה כמה נקודות עיקריות מתוך הסקירה:
 
בנוגע למדיניות המוניטרית של בנק ישראל מציינים בפמן ובר כי "בעת הנוכחית, בנק ישראל בחר שלא להפחית פעם נוספת את שיעור הריבית, אך הוחלט להרחיב את השימוש בכלים הכמותיים הקיימים ולהפעיל שלושה כלי מדיניות נוספים, שיעמיקו את מידת ההרחבה ואת התמסורת המוניטארית, ויסייעו במתן מענה לצרכי האשראי במשק.
 
"בנק ישראל פועל בעיקר בערוץ האשראי, תוך מתן אפשרות לממשלה, למשקי הבית ולעסקים ללוות בריביות נמוכות ככל שניתן וזאת מבלי להגדיר יעד ריבית ארוכת טווח. כל הצעדים תומכים במטרה זו: ההתערבות בשוק האג"ח הקונצרני בקניית מדד השוק בכדי לצמצם הפרמיה ולהקל על גיוס הון של עסקים גדולים, פעילות מול הבנקים בכדי שיתנו הלוואות זולות לעסקים קטנים וכמובן התכניות הקודמות שיעזרו במימון הגירעון התקציבי במחיר נמוך. האפשרות של הפחתת ריבית עדיין עומדת על הפרק והיא תלויה בהערכת המצב לגבי ההתפתחויות הכלכליות."
 
בפמן ובר מציינים כי "תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל לצמיחה בשנת 2020 עודכנה כלפי מטה, וכעת התוצר צפוי להתכווץ בשנת 2020 בשיעור של כ-6%, זאת לאור ההרעה בנתוני התחלואה בעת האחרונה, אשר מגדילה את אי-הוודאות ומעכבת את החזרה של הפעילות הכלכלית לשגרה, וייתכן שתחול עלייה בהיקפי ההשבתה, לאחר שבחודש יוני שיעור ההשבתה עמד על 12% לעומת 36% ב-19/4. וכן לאור התפתחויות דומות בחלק ממדינות העולם, בעיקר ארה"ב ומדינות-EM, כגון: ברזיל, הודו ורוסיה. יש לציין שהתחזית הנוכחית נמוכה הן מהתחזית הקודמת מחודש מאי (4.5%-) והן מהתחזית מראשית אפריל (5.3%-). העדכון כלפי מטה בתחזיות בנק ישראל, בא לאחר מהלך דומה מצד קרן המטבע הבינלאומית (IMF) וה-OECD לגבי מרבית הכלכלות המפותחות הגדולות." בחלוקה לגורמים הם צופים כי "מרכיבי הצמיחה כוללים בראש ובראשונה את הצריכה הפרטית שצפויה לרדת ב-6.5% ב-2020. הירידה השנתית בצריכה הפרטית, הינה חריגה ביותר בהסתכלות היסטורית. שוב, על בסיס הערכה טכנית, ב-2021 צפויה הצריכה הפרטית להתאושש. ההשקעות הריאליות צפויות לרדת ב-2020 ב-13.5% על רקע העלייה באי-הוודאות והצפי לירידה בפעילות ההשקעות בענפי המשק ובבנייה למגורים, ולעלות ב-2021 ב-5.5%. היצוא צפוי לרדת ב-2020 ב-13%, זאת על רקע החולשה העולמית של הביקושים, וזאת על אף נתונים טובים ברביע הראשון של 2020. בהתאם להתאוששות הצפויה בסחר העולמי ב-2021, בבנק ישראל מעריכים כי היצוא יצמח ב-2021 ב-7.5%."
 
בפמן ובר מוסיפים, "עוד על-פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, ב-2020 צפוי הגרעון בתקציב המדינה להגיע לכ-12 אחוזי תוצר, זאת כתוצאה מאובדן הכנסות של כ-55 מיליארדי ש"ח  (כ-3.7 אחוזי תוצר) בשל ההאטה בפעילות, וגידול בהוצאות בסך של כ-60 מיליארדי ש"ח (כ-4 אחוזי תוצר) לצורך מימון דמי האבטלה וצעדי הסיוע עליהם הכריזה הממשלה – זאת בהנחה של היקף ביצוע מלא  (ראה/י הרחבה בפסקה הבאה). החוב הממשלתי ביחס לתוצר צפוי לעלות ל-75% ב-2020 וב-2021 צפוי יחס החוב-תוצר להגיע אל 77%."
 
באשר לגירעון הממשלתי השניים מציינים כי "השפעת משבר הקורונה על הגידול בגירעון במחצית הראשונה של השנה משתקפת בירידה של 12.7% בהכנסות המדינה (בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד), ובעלייה של 7.4% בהוצאות הממשלה, בדגש על הרביע השני בו הוצאות הממשלה גדלו ב-18.8%.
 
יש לזכור כי "שנת 2020 מנוהלת עד כה, בטרם אושר תקציב המדינה, בתקציב המשכי, שמשמעותו תקציב חודשי של 1/12 מתקציב 2019 בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. בנוסף, סך ההוצאה העודפת לטובת ההתמודדות עם משבר הקורונה במהלך 2020, עומד על כ-50 מיליארד ₪ (לא כולל החזר חובות למוסד לביטוח לאומי). בחינה של הביצוע בפועל מול המכסה הקבועה בחוק בפריסה חודשית, מעלה כי עד כה קצב הביצוע של החלק התקציבי של תכנית הסיוע הממשלתית הינו נמוך. היקף זה, עד לחודש יוני, עמד על כ-16.4 מיליארד ₪ לעומת מכסה מותרת של כ-31 מיליארד ₪. כמו כן, סך התשלום המצטבר לעובדים בחל"ת עד סוף יוני, שמתבצע באמצעות הביטוח הלאומי, עמד על כ-5.8 מיליארד ₪ מתוך הקצאה כוללת של 13.9 מיליארד ₪, כלומר נראה שישנם מקורות תקציביים לתמיכה בעובדים שנמצאים בחל"ת גם בחודשים הקרובים. במבט קדימה, להערכתנו, הגירעון התקציבי ב-2020 יעמוד על כ-10% תוצר. ככל שהיקף התחלואה הנוכחי יעלה ויעכב את החזרה של המשק לפעילות מלאה, הגירעון עלול לגדול עוד יותר. "
 
 

 

 
 
 

 

האתר מאפשר לראות את הרכבי קרנות נאמנות עד לרמת נייר הערך הבודד ובנוסף לדעת כמה קרנות נאמנות מחזיקות באותו נייר ערך מסוים ובאיזה היקף.בנוסף האתר מעלה כתבות פרשנוית וראיונות עם מנהלי קרנות לשם הצגת מדיניות ודרך קרן נאמנות.