02/07/2025 עמי גינזבורג

‏

יוני 25 היה מהחודשים היותר טובים ביותר בבורסות העולם. למרות נסיגה קלה בבורסות אירופה, הזינוקים בארה"ב, אסיה ובמיוחד בישראל שלאחר המלחמה הקצרה עם אירן, היטיבו עם שני תיקי המניות שלנו.

נתחיל עם התוצאות. בבדיקה האחרונה שלנו ב-4 ביוני עמד שווי התיק הפאסיבי על 109.6 אלף דולר. נכון ל-30 ביוני ערכו הוא 115.9 אלף דולר. בסך הכול הניב התיק הפאסיבי בתוך חצי שנה תשואה של 15.9%. שוויו של התיק האקטיבי ב-4 ביוני היה 108.3 אלף דולר. ב-30 ביוני ערכו תפח ל-113.6 אלף דולר. התשואה החצי שנתית שלו היא אפוא 13.6%.

כאשר בוחנים את הרכב שני התיקים קל לראות מהיכן הגיעו התשואות הללו: הבורסה של תל אביב ובורסות אירופה. קרן הסל על השוק הישראלי זינקה בתוך חצי שנה בכ-23%, והקרן על שוק המניות האירופי זינקה ב-21%. גם קרן הסל על השווקים המתעוררים הניבה תשואה נאה של כ-15% מתחילת השנה. הקרן על יפן הניבה אף היא תשואה דו ספרתית בתוך חצי שנה.

בתחילת השנה הרכיב הישראלי בתיק הפאסיבי עמד על 30% ושל ארה"ב על 35%. הזינוק של הקרן הישראלית לצד הפיגור היחסי של השוק האמריקאי גרם לכך שמשקלן של ארה"ב וישראל (כל אחת) בתיק הפאסיבי עומד כעת על כ-32%.

חשוב להדגיש שקרן הסל EIS על ישראל שונה מעט ממדדי המניות בתל אביב מאחר והיא כוללת גם מניות של חברות ישראליות לא דואליות הנסחרות בארה"ב בלבד. הבולטות בהן הן צ'ק פוינט, וויקס וסייברארק שמשקלן המשותף בקרן הסל מגיע לכ-15%. במובנים רבים ייתכן שהיא מייצגת בצורה טובה יותר את כלכלת ישראל והפוטנציאל שלה מאשר מדדים כמו תל אביב 35, 90 ו-125.

בעיתונים הישראליים נשמעה לא פעם ביקורת על כך שצ'ק פוינט לא רושמת את מניותיה למסחר בתל אביב. הסיבות לכך רבות. ייתכן שזה קשור גם למגבלות שונות שחלות על שכר בכירים בתל אביב (בעיקר בסקטור הפיננסי), שצ'ק פוינט ובעל השליטה בה, גיל שווייד, אינם מעוניינים להיות חשופים אליהן.

אבל מבחינת המשקיעים הישראליים אין בכך שום צורך אמיתי. כל אחד יכול לרכוש לעצמו את מניות צ'ק פוינט (או וויקס או סייברארק) באופן עצמאי בבורסה האמריקאית. מי שמחפש את המניות הללו כחלק מסל ישראלי שלם יכול כמובן לרכוש עצמאית גם את הקרן EIS.

תיק קרנות סל גלובלי פסיבי (ללא שינויים לאורך השנה) 30.6.25

	שיעור מהתיק	ETF(טיקר)	כמות יחידות	מחיר $ 1.1.25	מחיר $ 30.6.25	שינוי	שווי בדולרים
ארה"ב	32.0%	SPY	60	586.1	617.8	5.4%	37,071
ישראל	31.9%	EIS	390	77.1	94.9	23.1%	37,003
אירופה	15.8%	IEV	290	52.1	63.2	21.5%	18,342
מתעוררים	14.8%	EEM	355	41.8	48.2	15.3%	17,125
יפן	4.5%	EWJ	70	67.1	75.0	11.7%	5,248
מזומן	0.9%						1,071
סה"כ	100%						115,860

דיוידנדים בתיק הפאסיבי מאז 4.6 - 825 דולר

האקטיבי קצת יותר דפנסיבי

משקלן של ישראל, אירופה, יפן והמתעוררים בתיק הפאסיבי עומד כעת על כ-67%. בתיק האקטיבי משקלן הוא כ-63%. שני התיקים נהנו אם כך מאוד מהגאות בשווקים הללו.

הפער שנפתח בין התיקים לטובת התיק הפאסיבי נובע בעיקר משלושה גורמים: 1. תשואת החסר שהניבו תעודות הסל על ענפי האנרגיה והתרופות; 2. תשואת החסר של קרן הסל RSP ('סנופי' משקל שווה) בהשוואה לתעודה על מדד S&P500; 3. המשקל הגבוה יחסית (כ-16%) של הקרן הכספית VGSH בתיק האקטיבי.

כפי שהסברתי בטור מתחילת יוני, האווירה המאוד אופטימית בשווקים קצת מדאיגה אותי. מסיבה זו החלטתי לנקוט בגישה מעט יותר דפנסיבית בתיק האקטיבי. קרנות הסל על אנרגיה ותרופות הן רכיב אחד בגישה הדפנסיבית. החברות בענפים הללו, בעיקר בענף התרופות, אמורות לצלוח גם תקופות קשות של האטה כלכלית. הגדלת המזומן בקרן הכספית מהווה רגל דפנסיבית נוספת.

בתקופות שבהן השוק רץ למעלה, התיק האקטיבי במבנה הנוכחי שלו יפגר אחרי התיק הפאסיבי. לעומת זאת בתקופות של דריכה במקום או נסיגה, התיק האקטיבי עשוי להיות מעט חסין יותר, וההון הפנוי בו ישמש להגדלת החשיפה למניות.

תרחיש של האטה כלכלית, לפחות באופן זמני, אינו מופרך לגמרי. הכלכלה האמריקאית קצת האטה את מהלכה בחודשים האחרונים ושיעור הצמיחה בארה"ב ברבעון הראשון היה מינוס 0.5%. גם תחזיות הצמיחה של ה'פד' לשנים 25' ו-26' הונמכו, בעיקר בשל 'מלחמת הסחר' שטרם ברור כיצד היא תתפתח. לפיכך בשלב הנוכחי אני לא רואה מקום לשנות את התיק האקטיבי. הגישה המעט יותר דפנסיבית בו מתאימה לי.

תיק קרנות סל גלובאלי אקטיבי (מנוהל) 30.6.65

	שיעור מהתיק	ETF(טיקר)	כמות יחידות	מחיר $ 1.1.25	מחיר $ 30.6.25	שינוי	שווי בדולרים
ארה"ב S&P	5.4%	SPY	10	586.1	617.8	5.4%	6,178
ארה"בS&P500 EW	9.6%	RSP	60	175.2	181.7	0.2%	10,904
ישראל	32.6%	EIS	390	77.1	94.9	23.1%	37,003
אירופה	16.2%	IEV	290	52.1	63.2	21.5%	18,342
מתעוררים	10.2%	EEM	240	41.8	48.2	15.3%	11,577
יפן	4.0%	EWJ	60	67.1	75.0	11.7%	4,498
אנרגיה	2.6%	XLE	35	85.7	84.8	1.0% -	2,968
פארמה	2.5%	XPH	70	43.0	40.6	5.6% -	2,840
ק. כספית	16.0%	VGSH	310	58.2	58.8	0.7%	18,221
מזומן	0.9%						1,000
סה"כ	100.0%						113,531

דיווידנדים שהתקבלו בתיק האקטיבי מאז 4.6.25 – 754 דולר

אפקט הדיווידנדים

לסיום, כמה מילים על דיווידנדים. לפני מספר ימים שוחחתי עם ידיד על ההבדלים בין השקעה בבורסה לרכישת דירה להשקעה. אחד הנימוקים שעלו היה שכר הדירה החודשי שמהווה סוג של הכנסה שוטפת.

כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת, גם תיק השקעות יכול להניב הכנסה שוטפת – מדיווידנדים וריבית. קרנות סל שנסחרות בארה"ב משלמות בדרך כלל דיווידנדים אחת לחודש, רבעון, חצי שנה או שנה. התדירות תלויה בסוג קרן הסל. קרנות כספיות משלמות דיווידנד/ריבית פעם בחודש. קרנות סל על מניות משלמות לרוב כל חצי שנה או שנה. התשלומים החצי שנתיים מתקבלים בדרך כלל ביוני ודצמבר. חשוב לציין שאלו תשלומים שכרוכים במס רווחי הון (בשיעור של 25% בדרך כלל).

ניתן לראות בטבלה שהיקף הדיווידנדים בשני התיקים עמד בחצי שנה הראשונה על כ-960 דולר בממוצע, שזה בערך 1% מהסכום ההתחלתי של התיק ו-2% במונחים שנתיים. זה אולי נראה מעט, אבל לאורך שנים הסכומים הללו יכולים להיות משמעותיים. מה גם שלדיווידנדים יש נטייה לצמוח עם הזמן כאשר רווחי החברות גדלים.

כמובן, מי שלא זקוק לכסף כהכנסה שוטפת טוב יעשה אם ישקיע אותו מחדש. מי שמעוניין להימנע מהמס בעת החלוקה יכול לבחור גם קרנות סל שצוברות את הדיווידנדים ואינן מחלקות אותם.

קבלת דיווידנדים בתיקים (דולרים)