קובי אליסוף, מנכ״ל מרווחים שוקי הון בע״מ, צילום: יאיר מור30/06/2025 קובי אליסוף, מנכ״ל מרווחים שוקי הון
הקדנציה הראשונה של דונלד טראמפ כנשיא ארצות הברית
הקדנציה הראשונה הייתה ב-20 בינואר 2017 – 20 בינואר 2021.
הוא נבחר בבחירות שנערכו בנובמבר 2016, ונכנס לתפקידו כנשיא ה-45 של ארצות הברית בטקס ההשבעה ב-20 בינואר 2017.בתום הקדנציה הפסיד בבחירות לנשיאות שהתקיימו בנובמבר 2020, לג'ו ביידן.
במהלך תקופת הקדנציה הראשונה של דונלד טראמפ, מדד הדולר (DXY) חווה תנודתיות משמעותית, עם מגמה כללית של החלשות.
ביצועי הדולר בתקופת הכהונה הראשונה - DXY
מדד DXY (U.S. Dollar Index) הוא מדד שבוחן את שיעור הערך של הדולר האמריקאי יחסית לסל של שישה מטבעות מרכזיים חלק היורו כ- 60%. מדד משקף את עוצמת הדולר בשוק המט"ח והוא אחד מהמדדים הפופולריים ביותר בעולם לפיקוח על מגמות דולריות.
גרף של מדד הדולר (DXY) לאורך השנים 2017–2021, בזמן הקדנציה הראשונה של טראמפ:
בתחילת כהונתו (20 בינואר 2017): המדד עמד על כ־100.5.
ירידה חדה בשנה הראשונה (2017): ירידה מ־100.5 ל־כ־92.1 עד סוף 2017 – ירידה של כ־8.5%.
שנים 2018–2020: תנודתיות ממוצעת בטווח של 93–97.
סיום חזקה יחסית: עד ינואר 2021, המדד נסחר סביב 90.2 – ירידה כוללת של כ־10% מתקופת תחילת כהונה.
לקראת סיום הקדנציה (20 בינואר 2021): ירד ל 90.2.
ירידה של כ־10% בערך.
מדוע קרו הדברים?
1. קיצוץ מסים ומכסים – הותירו את הדולר חלש בתחילת הקדנציה, אך תמכו בהתאוששות מאוחרת יותר.
2. מדיניות ה Fed & סביבה כלכלית עולמית – ריביות נמוכות יחסית וחששות גלובליים תמכו בחולשה הדולרית.
3. תנודות מתונות 2018–2020 – בלי שינויים חד־פעמיים דרמטיים.
במהלך הקדנציה הראשונה של דונלד טראמפ (20 בינואר 2017 – 20 בינואר 2021), כיהנו שני נגידים של הבנק הפדרלי של ארצות הברית (Fed):
נגידי הפד בתקופת טראמפ:
|
תקופה |
שם הנגיד |
מונה ע"י |
תפקיד עיקרי בתקופה |
|
ינואר 2014 – פברואר 2018 |
ג'נט ילן(Janet Yellen) |
ברק אובמה |
העלאות ריבית מתונות לאחר המשבר הפיננסי; תמכה בהדרגתיות ביציאה ממדיניות מוניטרית מרחיבה |
|
פברואר 2018 – ממשיך עד היום(2025) |
ג'רום פאוול(Jerome Powell) |
דונלד טראמפ |
7 העלאות ריבית 2018, אחריהן 5 הפחתות ב-2019 ותגובות מוניטריות דרמטיות למשבר הקורונה ב-2020 |
טראמפ ביקר את פאוול רבות במהלך 2018–2019 על העלאות ריבית, וטען שפוגעות בשוק ההון.
פאוול נקט במדיניות מרחיבה עם פרוץ מגפת הקורונה במרץ 2020, כולל הפחתת ריבית לאפס ותוכניות רכישה מסיביות.
טראמפ תמך בריבית נמוכה דרך קבע, מתוך רצון לתמוך בשוק המניות ובצמיחה.
כל העלאה משמעותית לוותה בביקורת, לעיתים חריפה ובלתי מקובלת כלפי פד עצמאי.
לקראת מגפת הקורונה, טראמפ לחץ על הפד להוריד את הריבית עוד לפני ההתפרצות, ופאוול פעל במהירות עם פרוץ המשבר.
טבלה מסכמת של החלטות הריבית של הפד במהלך הקדנציה הראשונה של טראמפ , לצד תגובותיו הציבוריות/ציוצים מרכזיים של טראמפ.
סה"כ העלאות ריבית בתקופת טראמפ: 7 פעמים (2017–2018).
סה"כ הפחתות ריבית: 5 פעמים (2019–2020).
נקודת מפנה: דצמבר 2018 – שוקי ההון יורדים, טראמפ מגביר לחץ על פאוול.
טראמפ ניסה להשפיע על המדיניות המוניטרית למרות עקרון העצמאות של הפד.
היה קמפיין עקבי של לחצים, במיוחד לקראת הבחירות, כדי לשמור על ריבית נמוכה ולתמוך בשוק המניות.
טראמפ אף שקל לפטר את פאוול, אך יועציו הבהירו שהדבר עלול לפגוע קשות באמון המשקיעים ובמערכת הכלכלית.
הביקורת של טראמפ על הפד ויו"ר ג'רום פאוול והשפעתה על פעולות הפד:
סימנים לכך שהייתה השפעה (ישירה או עקיפה):
1. פאוול שינה כיוון ב-2019
בתחילת 2019, הפד שינה טון באופן פתאומי: מהעלאות ריבית תכופות ב-2018 למדיניות הפחתות ריבית.השינוי התרחש זמן קצר לאחר שטראמפ הגביר את הביקורת בפומבי – מה שנתפס על ידי חלק מהמשק ככניעה עקיפה ללחץ פוליטי.
2. חשש של פאוול מהשפעה על אמון הציבור
במספר ראיונות, פאוול הדגיש את עצמאות הפד – מה שמעיד שחש בלחץ פוליטי, גם אם לא שינה ישירות מדיניות בגללו.
3. שיח בפד עצמו על "הצורך להגיב לביקורת ציבורית"
פרוטוקולים מישיבות הריבית כללו אזכורים לכך ש"רעש ציבורי" משפיע על האמון בשוק.
סימנים לכך שלא הייתה השפעה ישירה:
1. הפחתות הריבית נבעו מגורמים כלכליים אובייקטיביים - האטה עולמית ב-2019, מתיחות סחר עם סין, וחשש ממיתון – כל אלה הצדיקו שינוי כיוון ללא קשר לטראמפ.
2. פאוול הבהיר: "החלטות הפד מבוססות על נתונים, לא פוליטיקה"
הוא אף אמר בפומבי:
“We do not consider political factors. We never have and we never will.” (דצמבר 2019).
3. העלאות הריבית ב-2018 נמשכו חרף הביקורת - הפד לא עצר מיד את המדיניות המרסנת למרות ציוצי טראמפ – העלאה אחרונה התבצעה בדצמבר 2018.
מסקנה משולבת:
לא הייתה השפעה ישירה ומוצהרת, אך ככל הנראה הייתה השפעה עקיפה, פסיכולוגית או תקשורתית.
ייתכן שהפד רצה להבהיר שהוא עצמאי אך לא מנותק – ולכן התגמש בהתאם לנתונים, גם אם תוזמן לפי לחץ פוליטי.
הקדנציה השנייה של דונלד טראמפ כנשיא ארצות הברית
דונלד טראמפ זכה בבחירות בנובמבר 2024, ונכנס לכהונתו השנייה כ־נשיא ה־47 של ארצות הברית ביום 20 בינואר 2025.
נקודות עיקריות על הכהונה השנייה:
השבעה 20 בינואר 2025 – תחילת הקדנציה השנייה.
היום הראשון: טראמפ חתם על עשרות צווים נשיאותיים, כולל מחיקה של מדיניות מתקופת קודמו, ושחרור מוחלט של עצורי הפרת סדר ב־6 בינואר 2021.
פתיחה אגרסיבית: כבר ב־100 הימים הראשונים הוא נקט במדיניות אגרסיבית הטלת מכסים ושינוי מדיניות עולמית, שינויים במדיניות הגירה פנימית, והשפעה אסטרטגית על מערכת המשפט.
ביצועי מדד הדולר (DXY) במהלך הקדנציה השנייה של טראמפ
מגמות מרכזיות
1. התחלה אגרסיבית – ירידת ערך משמעותית
מתחילת 2025 ועד כה, המדד ירד בביצוע הגרוע ביותר מאז 1986 – נפילה של כ־10% במחצית השנה.
2. שפל של חוסר אמון
חששות מהאמינות של ה־ USD כמטבע מקלט בעקבות מדיניות טראמפ – כולל מכסים מוגברים ואי וודאות כלכלית – גרמו לירידה חדה במדד DXY.
3. עליות קצרות טווח כתוצאה מתנודתיות גיאופוליטית
נוכח התפתחויות כמו המתיחות במזרח התיכון, המדד זינק זמנית (כ־1%) כשהמשקיעים חיפשו ביטחון.
ניתוח טכני ותחזיות
ירידה שנתית: התחילה עם שיעור דומים לשנת 1986 – אחת התקופות החלשות מאז.
מדוע קרו הדברים? עליות במדיניות מכסים וריבוי גירעונות פוגעות באמון ומהוות סיבות לירידה הדולר מול המטבעות.
תחזית:
Morgan Stanley צופים התמשכות הירידה, עם יעד של 91 נקודות עד אמצע 2026.
JP Morgan מעריכים שהדולר ימשיך להיות חלש בשנה הקרובה.
1. ינואר 2025 – השבעת טראמפ.
2. פברואר – הכרזת מכסים מחודשת.
3. מרץ – חששות בשוק האג"ח האמריקאי.
4. אפריל – עלייה במתיחות הביטחונית.
5. מאי – תחזית של Morgan Stanley להמשך ירידה במדד.
6. יוני – התבטאויות מבישות נגד יו"ר הפד.
פאוול מונה במקור על ידי טראמפ בנובמבר 2017 (החל תפקיד ב-פברואר 2018), והושאר בתפקיד גם בתקופת ביידן (כהונה שנייה עד 2026).
טראמפ לא החליף את פאוול מיד עם כניסתו לכהונה השנייה, אך נכון ליוני 2025 יש סימנים חזקים לכך שהוא ישאף להחליפו בהקדם.
המועמדים האפשריים כוללים שמות כמו קווין וורש, כריסטופר וולר, או דמות חיצונית למערכת, אך לא הוכרזה מינוי רשמי.
אם תמומש כוונת טראמפ להחליף את פאוול, יהיה צורך במינוי מאושר על ידי הסנאט – תהליך פוליטי מורכב.
השאלה היא, האם טראמפ יצליח להשפיע על הפדרל ריזרב לבצע הפחתת ריבית היא בעיה מוכרת (גם מכהונתו הראשונה) , שבמרכזה עומדת עצמאות הפד מול לחץ פוליטי חזק מצד נשיא תקיף.
גורמים שתומכים ביכולת של טראמפ להשפיע:
1. לחץ פומבי חזק ומתמשך
טראמפ כבר תוקף את פאוול פומבית ("Too late Jerome", "Fool", "costing America billions") מאז ינואר 2025.
טראמפ מנסה לעצב נרטיב שבו הפד אחראי לבלימת הצמיחה או ירידות בשוקי ההון.
2. איום בפיטורין או אי-הארכה
טראמפ כבר רמז שישקול לפטר את פאוול או לא להאריך כהונתו ביוני 2026.
גם אם לא יוכל לפטר מיידית, האיום עלול ליצור לחץ עקיף.
3. מינוי של חברי ועדה חדשים
הנשיא ממנה חברים למועצת הנגידים של הפד (בכפוף לאישור סנאט).
ייתכן שטראמפ ינסה למנות אנשי שלומו שתומכים במדיניות מרחיבה – ובכך לשנות את מאזן ההצבעה בפועל.
גורמים שמגבילים את ההשפעה של טראמפ:
1. עצמאות מוסדית של הפד
החוק האמריקאי קובע שהפד עצמאי ואינו כפוף ישירות לנשיא.
יו"ר הפד אינו מפוטר בשל אי הסכמה עם המדיניות (רק במקרים חריגים מאוד).
2. שיקולים מאקרו-כלכליים אובייקטיביים
הפחתת ריבית תתבצע רק אם נתוני האינפלציה, שוק העבודה והצמיחה יצדיקו זאת.
נכון לקיץ 2025, האינפלציה נותרה יחסית עיקשת (לפי חלק מהמקורות), מה שמגביל את יכולת הפד להוריד ריבית.
3. חשש מפגיעה באמון השוק
אם הפד ייראה ככפוף ללחצים פוליטיים, הדבר עלול לפגוע קשות באמון המשקיעים וביציבות הדולר.
מאפייני ההתבטאויות:
טון אישי חריף – טראמפ לעיתים קרובות כינה את פאוול "טיפש", "כישלון", או "שונא טראמפ".
שימוש בדימויים – גולפר, אויבים, טיפשות – לצורך הנגשת הביקורת.
מטרה עיקרית – ללחוץ להפחתות ריבית כדי לעודד את השווקים והצמיחה.
סיכום הדברים
מניתוח התנהגותו של טראמפ עולה כי רק ב 15.3.2020 שיבח את פעולתו של הנגיד – הפחתה בזמן הקורונה לריבית 0 .וגם שם טען שהצעד היה צריך לבא קודם לכך.
הוויכוח העיקרי בין נשיא \ איש עסקים , שרוצה ריבית אפסית כדי להמריץ את הכלכלה ואת השווקים הפיננסיים תמיד היה אולם טראמפ הוא קיצוני במיוחד . הקיצוניות מתבטאת בתקיפות ובעלבונות האישיים. ומאוד מוזר , הלא גרום פאוול הוא הנגיד שהוביל בתקופת הקורונה את ההקלות המוניטריות המשמעותיות ביותר. מוזר שטראמפ תוקף ותוקף.
תחזית הפחתת ריבית ביולי 2025
ההסתברות להפחתת ריבית ביולי עומדת על 25% . המשך התבטאויות של טראמפ יגרום להמשך החלשות של הדולר. ככל שטראמפ יצליח ל"שכנע" את הנגיד לבצע הפחתת ריבית , הדולר ימשיך בהיחלשות לכוון 90 DXY.
מבט חטוף בהחלטות הריבית של ה ECB מגלה מדוע טראמפ עצבני על הנגיד פאול.
שבע הפחתות ריבית באירופה ( על בסיס נתונים כלכליים) והנגיד שלו "רדום" ולא הפחית כלל הריבית.
כאמור משקל היורו הינו כ - 60% בדולר אינדקס.
החלשות הדולר צפויה על רקע חלוקי הדעות עם הנגיד ואו על רקע הפחתות ריבית לפי המוקדם מבניהם.
הכותב: קובי אליסוף, מנכ״ל מרווחים שוקי הון בע״מ
עוזרי מחקר:
דניאל בן אוליאל
יאיר מור
אופיר גנץ
לידיעת הקוראים:
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.
במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]
