לומברד אודייר: אךה הסיכונים הגדולים ביותר לשווקים

שווקי המניות הגלובליים מרחפים סביב שיאים חדשים של כל הזמנים. למרות זאת, מייקל סטרובק, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר וד"ר ננט הכלר-פיידהרב, ראש תחום אסטרטגיית השקעות, קיימות ומחקר ומנהל ההשקעות הראשית של  EMEA בבנק סבורים כי יש מספר סיכונים שחשוב שהמשקיעים יהיו מודעים אליהם. שמונת הסיכונים שנדרש לעקוב אחריהם לפי לומברד אודייר:

מתיחות גיאופוליטית עולה (סיכון בינוני) - המתיחות הגיאופוליטית גדלה עקב גורמים כמו מכסי סחר שיושמו על ידי ממשל טראמפ וסכסוכים מתמשכים כמו מלחמת אוקראינה והסלמות אפשריות במזרח התיכון. נושאים כמו מעמדה של טייוואן והמירוץ אחר דומיננטיות טכנולוגית בין ארה"ב וסין תורמים עוד יותר למתח הזה. בעוד שהסיכונים הגיאופוליטיים עלו, הם עדיין מוכלים יחסית בראייה היסטורית. סיכון השוק, כפי שמצוין על ידי מדד VIX, נותר נמוך אלא אם כן הסכסוכים יסלימו ברחבי העולם. למרות הרטוריקה המרמזת אחרת, הפוטנציאל של סכסוכים אזוריים להסלים לקנה מידה עולמי נראה מוגבל. האפשרות של ממשל שני של טראמפ עשויה להכניס דינמיקה חדשה לגיאופוליטיקה העולמית, ואולי להתמקד יותר בנושאים ארה"ב מקומיים.

כלכלה: מיתון או ריבאונד אינפלציוני (סיכון נמוך/ בינוני) - כלכלת ארה"ב הפגינה חוסן, מה שהוביל לפחות הורדות ריבית צפויות בהשוואה לתחזיות של סוף 2023. עם זאת, עקום התשואות ההפוך, באופן מסורתי סימן למיתון, מצביע על זהירות נדרשת. למרות זאת, אינדיקטורים מאקרו-כלכליים עדכניים מצביעים על כך שארה"ב עומדת לקראת נחיתה רכה, הנתמכת על ידי גורמים כמו תמריצים פיסקאליים ושוקי עבודה הדוקים. ההסתברות למיתון בארה"ב מוערכת ב-10%, עם סיכוי של 70% לנחיתה רכה וסבירות של 20% לסטגפלציה קלה או להאצה כלכלית. המגמות האחרונות מצביעות על סיכון גבוה יותר להמשך האינפלציה, העלול להפריע להורדת הריבית על ידי הפדרל ריזרב. אם השווקים צופים פחות קיצוצים או אפילו העלאות ריבית (סיכון נמוך מאוד להשקפת לומברד אודייר), מחירי הנכסים עשויים לתקן מטה בצורה חדה.

מחזור אשראי: אירוע מחדל/אשראי גדול (סיכון נמוך) - חלק ניכר מאיגרות החוב בארה"ב עם תשואה גבוהה הונפקו במהלך 2020-2021 כאשר שיעורי הריבית היו בשפל היסטורי, מה שהוביל להידרדרות פוטנציאלית באשראי בשנים הקרובות. עם זאת, שיעורי ההפרה בתשלום ובאמות מידה פיננסיות, למרות שהם הולכים וגדלים, נותרים נמוכים בהשוואה לנורמות היסטוריות ומתרכזים בעיקר באשראי בדירוג נמוך יותר ובענפים מסוימים. עם כ-8% מתוך סך החוב שנלקח הצפויים להיפרע בשנים 2024-2025 ושיא ב-2028/2029, אנו צופים כי תחול הידרדרות הדרגתית בתנאי האשראי השנים הבאות. למרות זאת, ביקוש חזק של משקיעים לתשואה צפוי להפחית את המרווחים המתרחבים, ולשמור על רמות סבירות של חוב בהפרה. סיכונים כמו נחיתה קשה, אינפלציה מתמשכת או אירוע אשראי אחר עדיין קיימים, כאשר חשיפה לנדל"ן מסחרי במוסדות פיננסיים מהווה מקור פוטנציאלי לתנודתיות.

נדל"ן: זעזוע שוק הנובע מבנקים (סיכון נמוך) - התעוררו חששות בנוגע לשוק הנדל"ן המסחרי (CRE), שהוחרפו עקב שיעור גבוה יותר של שטחים פנויים, במהלך מגפת הקוביד ולחץ מוגבר מעליית הריבית. בעוד שחלק מהבנקים יצטרכו להגדיל את ההפרשות להלוואות שניתנו לסקטור, החשיפה הכוללת נראית ניתנת לניהול, כאשר לבנקים קטנים יותר יש חשיפות גבוהות יותר לנדל"ן מסחרי אך הם אינם מהווים סיכון מערכתי. עם זאת, שינויים מהירים בהתנהגות הלקוחות עלולים להוביל לתוצאה בלתי צפויות, כפי שנצפתה במרץ 2023. גופים מבטחים חשופים בכבדות לנדל"ן מסחרי עם 360 מיליארד דולר שמושקעים בנדל"ן מסחרי וכ-220 מיליארד דולר בהלוואות לתחום בקרב 16 גופי הפנסיה הגדולים בארה"ב. שיעור ה-LTV של גופים אלה צנח לשיעור של כ-65% בעקבות ירידת שווי של קניונים ובנייני משרדים, לעומת 55% בתקופות קודמות. עם זאת, הם נוטים להתאים נכסים והתחייבויות בקפידה, ונחיתה רכה עשויה לסייע בהתאוששות קלה.

תאגידים: התפוצצות בועת הטכנולוגיה  (סיכון בינוני) - מגזר הטכנולוגיה היה המניע העיקרי לתשואות בשוק המניות, מה שהוביל לריכוזיות משמעותית בשוק המניות האמריקאי. רמת ריכוז זו דומה לתקופות היסטוריות כמו בועת הדוט-קום ושנות ה-30 המוקדמות, מה שמצביע על פוטנציאל להיפוך מגמה. אנו צופים  כי הן התרחבות השוק והן רמת ביצועי היתר של תחום הטכנולוגיה יתמתנו בהמשך. בעוד שהתרחיש הראשון עשוי להתאים לדינמיקת המניות החיובית הכוללת, האחרון עלול להוות דאגה למשקיעים. אם התנאים המאקרו-כלכליים יתדרדרו או שהאמון בצמיחת מניות הטכנולוגיה יפרוש, קיים סיכון של צמצום פרמיות הערכת השווי, מה שעלול להשפיע על השוק הרחב.

מערכת פיננסית: סיכוני יציבות (סיכון בינוני) - המערכת הפיננסית עומדת בפני סיכוני יציבות, אם כי בנקים בצפון אמריקה ובאירופה חזקים בדרך כלל עם מאזנים בסיכון מופחת, מאז המשבר הפיננסי העולמי. מעבר לכך, לבנקים המרכזיים יש כלים לתמוך במגזר במהירות. בעוד שחשיפה לנדל"ן מסחרי (CRE) נראית ניתנת לניהול עבור בנקים, מוסדות פיננסיים חוץ בנקאיים כגון קרנות פנסיה וקרנות גידור מחזיקים בחלק ניכר מהחשיפה הזו, עם פחות רגולציה. העברת הסיכונים למוסדות אלה וחלקם ההולך וגדל מסך הנכסים הפיננסיים מעוררים חששות. תפקידם הגובר כמלווים של אשראי פרטי מצריך מעקב צמוד בשל זמינות מוגבלת של נתונים על מגמות של הפרת חוב. מינוף, נזילות ואי-התאמות במוסדות חוץ בנקאיים עלולים להפיץ זעזועים גם לבנקים.

כספי הציבור: משבר חוב (סיכון נמוך) - רמות החוב הציבורי בשוק המפותח, במיוחד בארה"ב, מעוררות דאגה כאשר הצמיחה העולמית מואטת. תחזיות מצביעות על כך שיחס החוב לתוצר של ארה"ב עשוי לעלות ל-160% עד שנת 2050. זיכוי מס שפג תוקפם וקיצוץ עלולים להוביל לעלייה נוספת בחוב, שעלולה לגרום לתנודתיות בשוק האג"ח. עם זאת, הפרה של החוב הריבוני של ארה"ב נתפסת כבלתי סבירה ביותר, שכן שיעורי הריבית על החוב של ארה"ב צפויים להישאר מתחת לשיעורי הצמיחה הכלכליים, מה שמאפשר גירעונות פיסקאליים בר קיימא. מעבר לכך, בארה"ב יש מקום להעלות מסים במידת הצורך. בגוש היורו, דינמיקת החוב פחות מדאיגה, אם כי לאיטליה, צרפת וספרד יש רמות חוב גבוהות היסטורית.

בריאות הציבור: מגיפה נוספת (סיכון נמוך) - החששות נמשכים לגבי האפשרות של מגיפה נוספת, בהתחשב בגורמים כמו גידול באוכלוסייה העולמית, נסיעות בינלאומיות, שינויי אקלים ואינטראקציות בין אדם לבעלי חיים. ניתוח סטטיסטי מצביע על הסתברות שנתית של 2% להתרחשות מגיפה דומה ל-Covid-19. העולם מתמודד עם מספר רב של פתוגניים פוטנציאליים ועם מגיפות היסטוריות הקשורות לשפעת או נגיף קורונה. עם זאת, למחלות ויראליות אחרות יש גם פוטנציאל להתפרצות, כפי שמעידים מגיפות אחרונות כמו SARS-CoV-1, MERS וזיקה.

 

לסיכום, מקורות סיכון ידועים בשווקים מוערכים כיום כנמוכים עד בינוניים, מה שתורם לסנטימנט הרווח ביחס לסיכון בשווקים הפיננסיים. עם זאת, ההיסטוריה מדגישה את המשמעות של אירועים בלתי צפויים שעלולים לשבש שווקים. כתוצאה מכך, שמירה על ערנות לסיכונים מתעוררים ומעקב צמוד אחר הסיכונים הקיימים היא הכרחית.