14/08/2022 ד"ר גיל מיכאל בפמן ודודי רזניק

עיקרי דברים

מקרו

השקל מחק לחלוטין את ההיחלשות מול סל המטבעות שהייתה במחצית הראשונה של השנה וחזר להיסחר ברמות שיא מול הסל. ככל שתימשך המגמה, בנק ישראל עשוי לחזור ולהתערב בשוק המט"ח ו/או להאט קצב העלאות הריבית.

העודף התקציבי בפעילות הממשלה ממשיך לעלות. נראה כי העודף התקציבי שהצטבר בשבעת החודשים הראשונים של 2022, צפוי להביא לכך שהשנה הנוכחית תסתכם בעודף תקציבי.

לצד אופטימיות לגבי התרחבות הפעילות העסקית, נמשכת העלייה החדה בציפיות האינפלציה של הסקטור העסקי. הסקר אינו מראה על חשש מההאטה בפעילות הכלכלית המקומית.

הירידה בסביבת האינפלציה בארה"ב, ובכפוף לנתונים בהמשך, עשויים להביא את הפד להסתפק בעליית ריבית של 50 נ"ב בחודש ספטמבר. מהלך העלאות הריבית צפוי להימשך.

בארה"ב, יש כיום מדיניות של צמצום תקציבי לעומת המצב המרחיב מאוד ב-2020-2021. ככל שההשפעה השלילית של הצמצום התקציבי (על המשק) תהיה חזקה יותר, כך הפד יצטרך פחות להעלות את הריבית.

הפד עשוי להפסיק את מהלך העלאות הריבית גם בסביבת אינפלציה הגבוהה מהיעד (2%), זאת במידה ויהיו אינדיקציות להאטה משמעותית בפעילות הכלכלית והרעה במצב התעסוקה.

למרות העלייה בסביבת האינפלציה בסין, היא עדיין נמוכה בהשוואה בינלאומית. אינפלציית הליבה נותרה נמוכה בשל החולשה בביקוש המקומי.

אג"ח ממשלתי.

השקלים הלא צמודים רשמו ביצועים עודפים השבוע על רקע ירידת סביבת האינפלציה בארה"ב, המשך התחזקות השקל והעלייה בעודף התקציבי.

על רקע התחזקות השקל והשתטחות העקומים מומלצת השקעה במח"מ בינוני.

מומלצת השקעה מאוזנת בין האפיקים.

חשיפה לאפיק השקלי הלא צמוד מומלצת בעיקר דרך מכירת IRS לטווח קצר - בינוני.

מומלצת השקעה באג"ח בריבית משתנה.

מדד המחירים שיתפרסם השבוע עשוי להיות ההבדל בין העלאה של 25 או 50 נ"ב בסוף החודש.

אג"ח קונצרני

רמת המרווחים שומרת על יציבות בשבועות האחרונים.

אנו עדיין ניטראליים לגבי הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני.

חברות הנדל"ן חזרו להיות דומיננטיות בגיוסים בשוק הראשוני על חשבון הבנקים שהיו הדומיננטיים בגיוסים במחצית הראשונה של השנה. לגורם זה עשויה להיות השפעה על ירידת המרווחים של פיקדונות הבנקים.

אג"ח ממשלתי ומקרו

מבט שבועי – מגמה מעורבת נרשמה השבוע בשוק האג"ח הממשלתי המקומי כאשר השקלים הלא צמודים רושמים ירידת תשואות לאורך העקום כולו לעומת מגמה מעורבת בצמודי המדד שרשמו עליית תשואות בחלק הקצר - בינוני ויציבות בתשואות הארוכות. על רקע התחזקות השקל ונתוני האינפלציה הנמוכים בארה"ב חלה ירידה בציפיות האינפלציה לאורך העקום, וכן חלה ירידה בציפיות השוק לגבי קצב העלייה של ריבית בנק ישראל.

מגמה מעורבת נרשמה השבוע בשוק האג"ח הממשלתי כאשר השקלים הלא צמודים רושמים ירידת תשואות לאורך העקום כולו לעומת עליית תשואות בצמודי המדד לטווח קצר – בינוני ויציבות בתשואות הארוכות. בסיכום שבועי, רשם מדד האג"ח הכללי ממשלתי עליית מחירים קלה של כ – 0.25%. עיקר ירידת התשואות בשקלים הלא צמודים נרשמה בטווח של 6 – 10 שנים אך גם בחלקים האחרים של העקום נרשמה ירידה ברמת התשואות. תלילות העקום עד לטווח של 10 שנים המשיכה לרדת לעומת עלייה נוספת בתלילות בטווח של 10 – 30 שנה. בטווח של 2 – 10 שנים רמת התלילות שוב חזרה לרמת שפל של מתחת ל - 40 נ"ב. בצמודי המדד נרשמה עלייה ברמת התשואות בעיקר בטווח הקצר והבינוני. מטווח של 7 שנים נרשמה יציבות ברמת התשואות תוך נטייה לירידה קלה. מגמות המסחר בשוק האג"ח הממשלתי הושפעו מירידת סביבת האינפלציה בארה"ב, המשך מגמת התחזקות השקל והמשך העלייה בעודף התקציבי בפעילות הממשלה.

הירידה בסביבת האינפלציה בארה"ב הביאה גם לירידת ציפיות האינפלציה בשוק המקומי כאשר ירידה ברמת הציפיות נרשמה לאורך העקום כולו. העלייה הנמשכת בעודף התקציבי גם היא השפיעה לחיוב ובעיקר על החלקים הארוכים של העקומים.

מגמת התחזקות השקל נמשכה ביתר שאת השבוע כאשר השקל שובר שיא חדש במסחר מול האירו (נסחר סביב רמה של 3.35 ₪ לאירו) ונסחר בשיא של כ – 30 שנה מול הליש"ט ברמה של מתחת ל 4 ₪ לליש"ט. גם מול הדולר השלים השקל התחזקות של כ – 10 אחוז במהלך של מעט יותר מחודש. כתוצאה מכך השקל מחק את כל הירידה שרשם מול סל המטבעות במחצית הראשונה של השנה והוא שוב נסחר ברמת שיא. על רקע זה השוק מגלם כרגע מהלך עליית ריבית מעט איטי יותר של בנק ישראל. בנוסף נראה כי המשך מגמת התחזקות השקל צפויה להחזיר את בנק ישראל להתערבות בשוק המט"ח, התערבות ממנה הוא נמנע לחלוטין מראשית השנה.

העודף התקציבי בפעילות הממשלה ממשיך לעלות.

פעילות הממשלה הסתכמה בחודש יולי בעודף של כ-2.6 מיליארד ₪, זאת לעומת גירעון של כ-0.8 מיליארד ₪ ביולי 2021. מדובר בחודש השישי מתוך שבעה מתחילת השנה שהסתכם בעודף תקציבי, התפתחות אשר מצביעה על המצב התקציבי החיובי של ישראל בעת הנוכחית. בהקשר זה, נציין כי ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו ביולי 2022 נרשם עודף תקציבי של כ-9.7 מיליארד ₪, שהם כ-0.6% תוצר, זאת לעומת עודף של כ-0.4% תוצר בסוף חודש יוני.

ההיקף המצטבר של ההכנסות ממסים עמד מתחילת השנה (ינואר-יולי) על כ-264.9 מיליארד ₪, נתון המשקף עלייה של כ-14.9% (במונחים ריאליים ובשיעורי מס אחידים) לעומת התקופה המקבילה ב-2021, זאת בהשוואה לקצב גידול שנתי של כ-5% בתקופה שלפני משבר הקורונה. בהמשך לחודשים קודמים, נרשם גידול בגבייה של מס חברות ומיסוי מקרקעין, ומנגד נרשמה ירידה בהכנסות מרווחי הון, עקב הירידות החדות בשווקים הפיננסיים מתחילת השנה, שהתמתנו בחודש האחרון. במקביל, לאור צמצום ההוצאה לתכנית הסיוע, ההוצאות היו נמוכות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

השיפור בנתוני התקציב נמשך גם בחודש יולי, שהוא החודש השני ברציפות בו נרשם עודף בחישוב שנתי (לראשונה מאז 2007). כמו כן, נדגיש כי העודף המצטבר מתחילת השנה הסתכם בכ-34.4 מיליארד ₪, והוא גבוה משמעותית ביחס לתקופות מקבילות בשנים קודמות, כאשר בשנה שעברה נרשם באותה תקופה גירעון מצטבר של כ-44.4 מיליארד ₪. במבט קדימה, נראה כי העודף התקציבי שהצטבר בשבעת החודשים הראשונים של 2022, צפוי להביא לכך שהשנה הנוכחית תסתכם בעודף תקציבי. על-פי נתוני העבר, נראה שרמתו הנוכחית של העודף (34.4 מיליארד ₪ בחודשים ינואר-יולי 2022) צפויה להיות גבוהה יותר בהשוואה לגירעון התקציבי בחלקה השני של השנה (אוגוסט-דצמבר). כפי שניתן לראות בגרף 4, הגירעון המצטבר בחודשים אוגוסט-דצמבר לאורך השנים היה בטווח שבין כ-7-28 מיליארד ₪, להוציא את שנת 2020, בה נרשם גירעון גבוה באופן חריג, עקב השפעותיו של משבר הקורונה.

דהיינו, תחת ההנחה שבחודשים הקרובים לא צפוי אירוע שיביא לגידול חריג בגירעון ביחס לשנים קודמות, ניתן להעריך כי שנת 2022 תסתכם בעודף תקציבי מסוים. אולם, השינויים בסביבה המאקרו כלכלית, ובראשם: תחזיות לצמיחה מתונה, אינפלציה גבוהה מהיעד, ריבית במגמת עלייה, ומידה רבה של חוסר וודאות בשווקים הפיננסיים ובסביבה הפוליטית בישראל; עשויים למתן את הגידול בעודף התקציבי במבט קדימה, ובדגש על שנת 2023.

לצד אופטימיות לגבי התרחבות הפעילות העסקית, נמשכת העלייה החדה בציפיות האינפלציה של הסקטור העסקי.

סקר המגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לחודש יולי, מצביע על הערכת החברות בסקטור העסקי המקומי להמשך התרחבות הפעילות הכלכלית בעת הנוכחית ובמבט קדימה. על-פי ממצאי הסקר, מאזני הנטו (כלומר, ההפרש המשוקלל בין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הטבה במצב לבין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הרעה) של מרבית הענפים בסקטור העסקי לגבי מצב החברה בעת הנוכחית (המצב הכלכלי נכון להיום) שבו לסביבה שאפיינה אותם לפני פרוץ משבר הקורונה.

במקביל להערכות להמשך התרחבות הפעילות, ממצאי סקר החברות מצביעים על הצפי להימשכות המגמות הנוכחיות בסביבה הפיננסית של המשק. כפי שניתן לראות בגרף 5, אחוז החברות שצופות אינפלציה של יותר מ-3% שנה קדימה, המשיך לעלות בחדות גם בחודש יולי, זאת בהמשך למגמה בחודשים האחרונים, ועמד על כ-63% לעומת כ-15% בדצמבר 2021. בנוסף, נציין כי ציפיות האינפלציה שנה קדימה בכלל הסקטור העסקי (חציון המשיבים) עלה גם כן באופן משמעותי ועמד ביולי על כ-3.2%, כפול מהרמה בה היה בדצמבר אשתקד (כ-1.6%). עלייה נרשמה גם בציפיות לשער החליפין שקל/דולר שנה קדימה – מרמה של 3.22 (שקלים לדולר) בדצמבר 2021 לרמה של 3.50 ביולי השנה.

לסיכום, ציפיות הסקטור העסקי הן להמשך התרחבות בפעילות במרבית הענפים, תוך עלייה משמעותית באינפלציה. זאת, בין היתר, על רקע התייקרות מחירים של תשומות לייצור, ובראשם: שכר העובדים ומחירי חומרי הגלם. לאור האמור, מדובר בהתפתחות אשר, במידה שתמשך, עשויה לאתגר חברות רבות בסקטור העסקי במבט קדימה.

מקרו עולמי

הירידה בסביבת האינפלציה בארה"ב עשויה להביא את הפד להסתפק בעליית ריבית של 50 נ"ב בחודש ספטמבר. בכל מקרה מהלך העלאות הריבית יימשך.

מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש יולי, זאת לאחר עליית 1.3% ביוני. תחזית לאומי הייתה לעלייה של 0.1% וממוצע הקונצנזוס היה לעלייה של 0.2%.

במהלך 12 החודשים האחרונים, המדד הכולל עלה ב- 8.5%. רכיב הבנזין ירד ב -7.7% ביולי וקוזז על ידי עלייה ברכיבי המזון והדיור. מדד האנרגיה כולו ירד ב -4.6% במהלך החודש עם מדדי הבנזין והגז הטבעי שירדו, אך עם מדד מחירי החשמל שעלה. רכיב המזון המשיך לעלות, ב כ- 1.1% במהלך החודש. מדד הליבה עלה ב -0.3% ביולי, עלייה קטנה יותר מאשר באפריל, מאי, או יוני.

המדד הכולל עלה ב -8.5% במשך 12 החודשים שהסתיימו ביולי, נמוך מאשר העלייה של 9.1% לתקופה שהסתיימה ביוני. מדד הליבה עלה ב-5.9% אחוז במהלך 12 החודשים האחרונים. מדד האנרגיה עלה ב -32.9% ב- 12 החודשים האחרונים ומדד המזון עלה ב -10.9% בשנה האחרונה, העלייה השנתית הגדולה ביותר מאז מאי 1979.

במבט קדימה, מדד חודש אוגוסט צפוי להיות אפסי גם כן והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים צפויה להישמר סביב 8.5%. הירידה באינפלציה נובעת בעיקר מירידת מחירי הבנזין ודלקים אחרים ולא מרכיבי הליבה. הקצב השנתי של רכיב הליבה צפוי להישאר ברמה גבוהה יחסית, ולא נוחה לבנק הפדרלי של ארה"ב, של כ-6%, ולכן הריבית צפויה להמשיך ולעלות לרמה של כ-3.5% בסוף 2022 לעומת כ-2.33% עתה.

תרחישים להתפתחות האינפלציה הצמיחה והריבית בארה"ב בחודשים הקרובים.

פרופ' אוליביה בלאנשרד, בעברו הכלכלן הראשי של ה-IMF בתקופת המשבר הפיננסי, כתב לאחרונה שמונה נקודות למחשבה על מה שעשוי לקרות לכלכלה האמריקאית במהלך ששת החודשים הקרובים. בפרט, על האיזון העדין שבין אינפלציה וריבית לצמיחה ואבטלה. להלן תרגום של הדברים-קרובים ככל שניתן למקור-עם הערות עריכה מתבקשות.

האינפלציה תרד, ככל הנראה יותר ממה שרבים מצפים. זה משקף את שינויי המגמה במחירים של כמה סוגי סחורות, חולשה בסין, שיפורים במצב צווארי הבקבוק ברשתות האספקה והדולר החזק. יהיו טענות לניצחון (לא על ידי הפד), אך הן יהיו טעות.

האינפלציה תרד, אך לא תתקרב לרמת היעד של 2%, היעד הממוצע המוצהר של הפד. הסיבה לכך היא שההשפעה של האצת השכר על המחירים במשק נמצאת כעת כגורם במשחק ולא תשתנה בקרוב. לפיכך, הפד יצטרך להמשיך עוד במדיניות מוניטרית מצמצמת.

מטרת ההידוק המוניטרי היא להפחית את הפעילות במשק, ובאמצעות זאת, להפעיל לחץ כלפי מטה על עליית השכר והמחירים. לפיכך, הפד ינסה להשיג האטה. זה כבר קורה גם אם נתוני התוצר מעריכים בחסר את הפעילות בשני הרבעים הראשונים של 2022.

בעוד שהמוקד היה במדיניות המוניטרית, יש כיום מדיניות משמעותית של צמצום תקציבי (קונסולידציה), עם ירידה משמעותית בגירעון. ההשפעה של תהליך זה מרוככת עקב העובדה שהצרכנים צברו חיסכון מוקדם יותר וכעת יכולים להוציא אותו ובכך "לרכך" את המכה. אבל עדיין, גירעון פדרלי קטן יותר
"ישחק תפקיד" (מצמצם). ככל שההשפעה השלילית של הצמצום התקציבי (על המשק) תהיה חזקה יותר, כך הפד יצטרך פחות להעלות את הריבית.

האמת העגומה היא שאין דבר כזה של "האטה ללא עלייה באבטלה". התקווה להפחתת משרות פנויות תוך השארת האבטלה זהה, שאותה הציעו כמה גורמים בפד, היא תקוות שווא. משרות פנויות ירדו; האבטלה תעלה.

האם האטה זו מובילה למיתון, כלומר צמיחה שלילית (ריאלית ואמיתית), היא סוגיה אחרת. ההאטה באינפלציה עשויה להעניק לפד מרחב פעולה (פוליטי) כדי להאט (במדיניות המצמצמת) ולנסות להשיג צמיחה נמוכה יותר, אך חיובית. כפי שאמר יו"ר הפד ג'רום פאוול, קשה לעשות זאת בדיוק.

התמונה הכלכלית בזמן בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר 2022 עשויה לא להיות רעה במיוחד. אינפלציה נמוכה יותר, צמיחה נמוכה אך חיובית ועדיין אבטלה נמוכה יחסית. אם כן, תמונה זו תעזור לדמוקרטים. אבל התפקיד הקשה להוריד את האינפלציה חזרה ליעד, או לפחות קרוב אליו, יישאר.

כאשר, מתישהו בשנה הבאה, האינפלציה תרד ל -3%, יהיה דיון אינטנסיבי בשאלה האם כדאי להאט את הפעילות עוד יותר כדי להגיע ל -2%. הפד עשוי להחליט שהמשימה הושלמה, ולהישאר על 3%, אם לא לנצח, לפחות לזמן מה.

למרות העלייה בסביבת האינפלציה בסין היא עדיין נמוכה בהשוואה בינלאומית. אינפלציית הליבה נותרה נמוכה בשל החולשה בביקוש המקומי.

האינפלציה של מדד המחירים לצרכן בסין (12 חודשים אחרונים) עלתה מ-2.5% ביוני ל-2.7% ביולי, מתחת לציפיות השוק. שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בסין עלה לשיא של 24 חודשים ביולי וכעת האינפלציה מתקרבת ליעד הממשלתי של 3%. זה עדיין שיעור נמוך מאוד בסטנדרטים עולמיים. נראה שהאינפלציה בסין קרובה לשיאה ותרד בחזרה במהלך הרביעים הקרובים. במונחים חודשיים מנוכי עונתיות, המחירים עלו ביולי, זאת עקב התייקרות מחירי בשר. מחירי הדלק, לעומת זאת, ירדו לאחרונה בעקבות הורדת מחירי הנפט הגולמי. אינפלציית הליבה נותרה נמוכה ברמה של 0.8% בשל החולשה בביקוש המקומי.

אינפלציית מחירי היצרנים ירדה לשפל של ב-17 חודשים. אינפלציית תפוקות היצרנים, ה- PPI, ירדה זה חודש תשיעי ברציפות מ-6.1% (12 חודשים אחרונים) ביוני ל-4.2% ביולי-נמוך מהציפיות. המחירים ירדו גם במונחים חודשיים לראשונה מאז ינואר זאת עם הירידות במחירי המתכות והפטרוכימיה. צפוי שמחירי היצרנים ירדו עוד בהמשך השנה, זאת עקב ירידה נוספת במחירי הסחורות, הפחתת מגבלות צווארי בקבוק באספקה ואפקט בסיס שלילי.

המלצות לפעילות: המשך מגמת התחזקות השקל והאטה בקצב עליית ריבית הפד עשויים להאט גם את קצב העלייה בריבית בנק ישראל. על רקע זה נראה כי החלק הבינוני באפיק השקלי הלא צמוד סביר להשקעה. ירידת ציפיות האינפלציה תומכות באחזקה מאוזנת בין האפיקים.

בנק ישראל נהנה עד כה מדרגות חופש רבות בניהול המדיניות המוניטארית בעיקר על רקע מגמת היחלשות השקל (במחצית הראשונה של השנה) וקצב עליית ריבית הפד שהלך ועלה בחודשים האחרונים. בתקופה האחרונה ובעיקר בשבוע האחרון חלים שינויים בנתוני הרקע כאשר סביבת האינפלציה בארה"ב החלה להאט וכן חלה התחזקות משמעותית בשער השקל.

אם עד כה נראה היה כי בנק ישראל בדרך ל 2 העלאות ריבית של 50 נ"ב כ"א בשתי ההחלטות הקרובות הרי שכרגע נראה כי גדלו הסיכויים להעלאות נמוכות יותר, בעיקר בהחלטה של חודש אוקטובר. נראה שפחתו הסיכויים להגעה לריבית בנק ישראל בשיעור של 2.75%, כפי התחזית של בנק ישראל מראשית חודש יולי. נראה שבנק ישראל יסתפק בהבאת הריבית לרמה של כ-2.00-2.50%. על רקע זה ראינו כבר השבוע בשוק ירידה של ציפיות השוק לגבי קצב העלאת הריבית ויתכן שמגמה זו תתפוס תאוצה בעיקר אם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי שיתפרסם ביום ב' יהיה נמוך מהתחזיות. על רקע זה נראה כי השקעה במח"מ בינוני הינה הסבירה בימים אלו. להערכתנו בציפיות האינפלציה הנוכחיות מומלצת אחזקה מאוזנת בין האפיקים.

אנו סבורים כי השקעה ישירה במח"מ זה מומלצת בעת הנוכחית.

אנו סבורים כי בציפיות האינפלציה הנוכחיות מומלצת אחזקה מאוזנת בין האפיקים.

חשיפה לאפיק השקלי הלא צמוד מומלצת גם ואולי בעיקר דרך מכירת IRS שקלי לטווחים קצרים – בינוניים שם מרווחי ה- ASW החיוביים מגדילים את הכדאיות.

על רקע המרווחים הגבוהים יחסית בצמודי המדד הקונצרניים מומלצת חלק מהחשיפה הצמודה דרך שוק האג"ח הקונצרני.

ריכוז המלצותינו:

אנו ממליצים על השקעה במח"מ בינוני.

מומלצת אחזקה מאוזנת בין האפיקים.

השקלים הלא צמודים מומלצים לאחזקה גם דרך מכירת IRS.

מומלצת השקעה באג"ח בריבית משתנה.

פוטנציאל פתיחת פער התשואה השלילי בין הריביות השקליות לריביות הדולריות המקבילות די מוצה בשלב זה.

אג"ח חברות

שוק האג"ח הקונצרני נסחר השבוע במגמה מעורבת בדומה לאפיק הממשלתי. השקלים הלא צמודים רשמו עליות שערים לעומת ירידות שערים בצמודי המדד. רמת המרווחים שמרה על יציבות יחסית השבוע. בשבועות האחרונים רמת המרווחים די יציבה לאחר שבראשית השנה חלה עלייה חדה ולאחר מכן נרשמה ירידה מסויימת.

המסחר באפיק הקונצרני התאפיין השבוע במגמה מעורבת בדומה למסחר באפיק הממשלתי.. מדדי התל בונד צמודי המדד המובילים (20 40 ו 60) נסחרו במגמה שלילית ובסיכום שבועי רשמו ירידת מחירים ממוצעת של כ – 0.20%. לעומת זאת המדדים השקליים הלא צמודים נסחרו בעליות שערים קלות של כ – 0.40% בממוצע בדומה למגמת המסחר באפיק הממשלתי. רמת המרווחים ממשיכה לשמור על יציבות יחסית, מגמה נמשכת מזה מספר שבועות.

בשוק הראשוני בלטו השבוע גיוסי חברות נדל"ן כגון גב ים (כ – 600 מש"ח), קבוצת אקרו (500 מש"ח) וחברת ביג עם גיוס של כ -330 מש"ח. ככלל נראה כי קצב הגיוס צפוי לרדת לקראת סוף החודש על רקע חופשות הקיץ. בחודשים האחרונים בולטת הירידה בגיוסי בנקים שהיו המגזר הדומיננטי במהלך המחצית הראשונה של השנה. בסך הכול קצב הגיוס השנה מתיישר עם קצב הגיוס בשנת 2021 שהינו קצב גבוה יחסית.

המלצות לפעילות באפיק הקונצרני:

אנו בדעה ניטראלית כרגע לגבי הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני.

מומלצת חשיפת יתר לאג"ח צמוד מדד.

אנו ממליצים על חשיפה בעיקר לאיגרות במח"מ בינוני.

מומלצת השקעה דרוג קבוצת A ומעלה.