משה שלום, איור: פאנדר31/03/2022 משה שלום
השקעות הן דבר מסובך מטבעו, לא כל שכן בזמן מלחמה. מטבע הדברים, זמני מלחמה מאופיינים באי וודאות גדולה, שאליה מתלווה תנודתיות גבוהה. למרות שהמנהיגים חושבים שהם יכולים לנבא איך נכנסים לעימות, וגם איך יוצאים ממנו, מהות המלחמה היא שהבלתי צפוי קורה, והרבה פעמים. במקרים מסוימים, יש מאפיינים לקונפליקט שמתבטאים די מהר בשווקים הפיננסיים. בכתבה זו ננסה לחשוב יחד על הסקטורים, וסוגי הנכסים, שיכולים לעלות בערכם עקב המלחמה באוקראינה, במידה וזו תימשך בצורה שבה היא מתנהלת בזמן כתיבת שורות אלו.
הדולר | חוף המבטחים האולטימטיבי
נזכיר תחילה את המובן מאליו, למרות שזה לא מכוסה בסקירה, הדולר. הוא מהווה סמל נכסי המפלט שאליהם בורחים בזמנים של חוסר וודאות וחשש. ואכן, הדולר העולמי, וגם אצלנו, לא אכזב. מאז התחלת המשבר (איסוף הכוחות הרוסיים על גבולותיה של אוקראינה, והעלייה הדרמטית של הרטוריקה משני הצדדים). הדולר אכן התחזק פלאים. נזכור: המטבע האמריקאי הוא עדיין מטבע הרזרבות בעולם, ומטבע הסחר הבינלאומי המוכר. הוא הבסיס להעברות ה־Swift המפורסמות כל כך בימים אלו, והעוגן המוניטארי הגדול ביותר בעולם לצורכי ריביות.
משבר אוקראינה הגיע כאשר האינפלציה הרימה, ומרימה, ראש בצורה די קיצונית (מחירי אנרגיה, סחורות חקלאיות, וכו’...). וזאת, כאשר הבנק המרכזי בארה”ב כבר סימן מסלול של עלייה בריבית, אחרי שהוא כבר הפסיק את אמצעי ההזרמה (QE) שהיו לשם דבר מאז משבר הסאב־פריים. אמנם מסלול עליית הריבית נכנס להילוך איטי יותר, עקב המלחמה במזרח אירופה, אבל עדיין הוא קיים ומאותת, יחד עם מספרי האינפלציה, על סיטואציה בה הנזילות (כמות הכסף – כמות הדולרים במשק) הולכת להיות קטנה יותר ולא לגדול בקצב שהיה מקובל עד כה.
הסיבה שלא הבאתי קרנות המקשרות את המשקיעים לדולר היא פשוטה: יש פשוט המון סוגים כאלו וניתן להגיע אליהן בקלות יתרה. נזכיר בכל זאת כמה מהסוגים: קרנות נקובות דולר, קרנות כספיות דולריות, קרנות המחקות את שער הדולר־שקל, קרנות המשקיעות באג”ח צמוד דולר בארץ ובחו”ל, וכו... וכמובן, יש גם מסלול שאינו דרך קרנות: קניית דולרים עצמם, נגזרים עליו, או פיקדונות דולריים. בסה”כ, באמת אינסוף אפשרויות. אגב, כל הקרנות שנסקור כאן לא מנוטרלות מט”ח כך שהשקעה בהן משקללת גם השקעה דולרית נוספת לעליית ערך הנכסים עצמם: מניות, אג”ח, מזומן, וכו...
במקרה של רוסיה־אוקראינה, ניתן לזהות שתי זירות עיקריות שיש בהן השפעה די ברורה: זירת הסחורות (נפט, גז, חיטה, זהב), זירת הביטחון (נשק, סייבר). אלו הקרנות שנציג כאן, חלקן מנוהלות וחלקן מחקות. יש לומר מיד: הקרנות בתחומים האלו די מעטות, יחסית לענפים אחרים. לכן, בסוף הכתבה גם אוסיף שמות של תעודות סל זרות, שמשיגות רזולוציה טובה יותר בלהגיע למטרה שהמשקיעים ירצו להשיג, זאת אומרת צמידות לסקטור מאוד ממוקד.
״יש השפעה רוסית על עולם הסחורות ובמיוחד הנפט והגז. רוסיה היא אחת המובילות בייצוא של מוצרי גז ונפט, במיוחד לאירופה. לכן, חשש לאי יכולתה לעשות זאת מעלה בצורה ברוטאלית את מחיר האנרגיה בעולם. דבר שמתבטא ברווחיות של החברות הקיימות בקרן של מיטב, למרות היותה קרן מניות מקומיות״.
הקרנות המרוויחות מהמשבר והגורמים
יש לנו כאן שלוש קרנות מנוהלות, ושלוש קרנות מחקות. השוני המיידי שניתן למצוא בין שני הסוגים מתבטא בדמי הניהול: המנוהלות גובות די הרבה עם 2.05% (מיטב גז ונפט), 1.94% (מגדל מניות סייבר חו"ל) ו־1.60% (אפסילון זהב). הקרנות המחקות נמצאות סביב ה־0.8% בלבד. יש לציין שאלו דמי ניהול גבוהים יחסית לקרנות מחקות אבל עדיין נמוכים ביחס למנוהלות הדורשות פעילות אקטיבית מצד מנהלי הקרנות.
יש לנו עסק כאן עם קרנות קטנות יחסית (הגדולה עם 174.20 מיליונים – מגדל סייבר, והקטנה עם 4.70 מיליונים בלבד – של אי.בי.אי.). מה כל זה אומר? שחלק גדול מהמשקיעים עדיין לא שם את מלוא תשומת ליבו לענפים האלו למרות העימות המתפתח לנגד עינינו. נציין גם שחלקן וותיקות מספיק לנתח את פעילותן (מיטב גז נפט – נולדה ב־2001 ושינתה מדיניות ב־2010) עם ימי הולדת של סופי 2015, 2016, 2017, 2019. רק הקרן של קסם (קסם KTF Bloomberg Agriculture) מאוד צעירה, עם שנת הקמה סביב קיץ 2021.
בנוסף, אציין שכול הקרנות מאופיינות בתנודתיות לא קטנה עם סטיות תקן בין כ־2% (מחקה ביטחונית של מגדל) ו־3.31% (מגדל מניות סייבר). המשמעות היא שהתחומים האלו מאוד תזזיתיים. זה מכוון אותנו לחשוב שהמשקיעים רואים בהם כלי השקעה זמניים, ולאו דווקא השקעה ארוכת טווח מהותית, לפחות לא בסכומים גדולים.
חשיפות וביצועים היסטוריים
מבחינת חשיפות הקרנות, מדובר בקרנות מנייתיות, עם חשיפה מקסימלית למט”ח. חוץ מהקרן של מיטב גז נפט שמתרכזת במניות בארץ.
כאן המקום לכמה מילים על הקרנות האלו. כאמור, אמצעי לחימה (כולל סייבר בימים אלו) הם סקטור שחייב ליהנות ממתיחות ביטחונית, ולחימה ממש. מלחמות מתוקשרות מביאות להסלמה גדולה בהתעצמות הכוחות הפועלים בשטח ומהוות גם סיבה טובה לניסוי של טכנולוגיות ואמצעים חדשים. נראה בהמשך שגם המשקיעים חושבים כך, וזה יתבטא בביצועים האחרונים של הקרנות של מגדל (סייבר, ומחקה אמצעי־הגנה־חלל) וגם בקרן של אי.בי.אי. (מחקה – Total Security). הרחבה על החשיפה של הקרנות, ומדיניות ההשקעה שלהן ניתן למצוא באתר FUNDER.
יש השפעה רוסית על עולם הסחורות ובמיוחד הנפט והגז. רוסיה היא אחת המובילות בייצוא של מוצרי גז ונפט, במיוחד לאירופה. לכן, חשש לאי יכולתה לעשות זאת מעלה בצורה ברוטאלית את מחיר האנרגיה בעולם. דבר שמתבטא ברווחיות של החברות הקיימות בקרן של מיטב, למרות היותה קרן מניות מקומיות.
מבחינת הזהב, בקרן של אפסילון. מדובר בסחורה שמהווה אמצעי מפלט למצבי חוסר וודאות כללית, ומדינית.
מבחינת ביצועים היסטוריים, צריך לזכור שבחירת הקרנות המדוברות נובעת, בעיקר, מהעימות הנוכחי בין רוסיה ואוקראינה. אבל, העימות התפתח לאיטו מנובמבר 2021, כאשר ארה”ב ציינה לראשונה את ריכוז הכוחות הרוסיים על גבולה של אוקראינה. בין החודשים ינואר ועד ה־24 לפברואר לא היה עימות ממשי, אלא רק אסקלציה של דיבורים ואיומים ורק מה־25 לפברואר 2022 יש לנו מלחמה רשמית, ובעקבותיה סנקציות קשות על רוסיה. לכן, חייבים לקחת את השינויים בקרנות בהתאם ללוח הזמנים של הטווח הקצר מאוד הזה. על מנת לעשות זאת, אני מביא בפניכם שני סוגי גרפים: מבט משולב של מה שקרה מאז תחתית הקורונה, ומבט מתחילת השנה הנוכחית.
ביצועי הקרנות בגרפים
מעבר למספרי הביצועים המופיעים בטבלה, תמיד ראוי גם להסתכל על התפתחות המגמות בקרנות וזאת על ידי גרפים תקופתיים. בגרף 1 רואים את התנהלות הקרנות המנוהלות מול מדדי המניות אצלנו (ת"א 125 – כחול) ובעולם (S&P500 – ירוק), וזאת בשנתיים האחרונות (חלק עליון), יחד עם מה שקרה מתחילת השנה (חלק תחתון). בטווח הארוך, ניתן לראות היטב איך עולם האנרגיה היה בביצועי יתר (קרן מיטב – כתום) מההתאוששות מהקורונה, ובמיוחד בתקופה האחרונה. לעומת זאת, הסייבר (קרן מגדל – אדום) פחות או יותר נעה סביב המדדים. הזהב (קרן אפסילון – סגול) ממש לא היה במצב של התלהבות, אבל בטווח הקצר, הזהב פשוט קפץ והתקרב לביצועים של האנרגיה, כאשר הסייבר עדיין נמצא סביב המדדים שסבלו קלות.
בגרף 2 אנו מבצעים את אותו הגיון השוואה אבל עם הקרנות המחקות. כאן, יש לנו בעיה קטנה של תצוגה עבור הקרן החקלאית של קסם בגלל שהיא צעירה כל כך. לכן, נדבר עליה רק בהקשר של הטווח הקצר. לגבי האחרות, רואים בהחלט שבגרף ארוך הטווח, הקרנות הביטחוניות של מגדל ואי.בי.אי פגרו קצת אחרי המדדים, ופשוט עשו מהלך חיובי למדי רק בתקופה האחרונה. את עומק השינוי, ואת ביצועי החקלאות אנו רואים היטב בגרף של הטווח הקצר, מתחילת השנה, בחלק התחתון. כאן אין עוררין על הפחד הגדול בעולם מהתייקרות הסחורות החקלאיות המיוצגות על ידי הקרן של קסם, אחריה שתי הקרנות המחקות הביטחוניות ומתחת לכול הקרנות המחקות אנו מוצאים את שני המדדים: הישראלי והאמריקאי. תצוגה שאינה משאירה הרבה דמיון על מה שהמשקיעים חושבים לנכון לעשות בתקופת המתיחות הנוכחית.
סיכום קצר
כמו שראינו בגרפים המוצגים, ישנה בהחלט השפעה חיובית מאוד, בטווח הקצר, מאז תחילת העימות בין רוסיה ואוקראינה, על הסקטורים ה"חשודים": ביטחון, וסחורות. אם נוסיף לכך את מה שקרה במטבע האמריקאי עצמו, נוכל לומר שהשחקנים הגדולים בעולם עובדים על פי ההיגיון הפונדמנטלי שציינתי בתחילת הדברים. כמו שציינתי גם, יכולת הניצול של הנהירה לסקטורים האלו, בעזרת קרנות נאמנות וסל בארץ, די קטנה, למרות שיש סיכוי שתמצאו כמה קרנות אשר לא הבאנו כאן, והמטפלות בנושאים האלו. ולכן, אני חושב שכדאי להזכיר רשימה מצומצמת של תעודות סל בחו"ל, המצליחות להתמקד בצורה מאוד מדויקת באלמנטים המשתפרים כתוצאה מהמלחמה, וזו מהותה של טבלה 2.
בטבלה 2 תוכלו למצוא קרן סל הנוגעת ישירות לחיטה, לחוזה על הנפט והגז בנפרד, אבל גם למניות של תחום האנרגיה בכלל (XLE), למתכות היקרות, לעולם ה”גרעינים” בכלל (DBA), ולעולם הביטחוני והסייבר. כל אלו ייסחרו בחו”ל, ולכן יהיו מושפעים לטובה במידה והדולר ימשיך להתנהג “נכון” ולעלות כאלמנט של מפלט מחוסר הוודאות. לא הבאתי בכוונה תצוגה של גיוסים בקרנות הישראליות כי העדכון האחרון היה עד סוף ינואר 2022 וזה לא משקף את השפעת המלחמה ממש. אסיים ואומר: כמו בכל השקעה פיננסית, סקטורים וכלים אלו משקפים רעיוניות פונדמנטליים עקרוניים אבל יש להבטיח שאותו רעיון גם משתקף בתנועה האמיתית של הנכס אותו אתם סוחרים. אם הוא לא עושה את הצפוי, זה פשוט אומר שהרעיון אינו נכון או שקורה משהו, מאחורי הקלעים, המונעים את היישום של הרעיון למגמה אמיתית ומעשית. זכרו: השוק תמיד צודק ויודע טוב יותר! כמו כן, שימת כל הביצים בסל אחד אינה תפיסה רנטבילית. המון הצלחה לכולם, ושיגיעו ימים רגועים יותר לעולם!
משה שלום הינו מנתח שווקים פיננסי, ולא יועץ השקעות מורשה, כל האמור בכתבה, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. | הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. | נתונים עדכניים ניתן למצוא באתר FUNDER.
