האם הפינטק צפוי להעלים את מקצוע יועץ ההשקעות ? תתפלאו אבל לא... 

ד”ר אושי שהם קראוס הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה. לדבריו, תמיד ריתק אותו לחקור על כסף, ליתר דיוק, הכסף בתור רכיב דקדוקי. כלומר ניסיון להבין ולבדוק את התפקיד של הכסף בהיבט האפיסטמיולוגי, ביחס לסימנים חברתיים אחרים. זה היה נושא הדוקטורט שלו.

ד”ר אושי הוא מומחה לפינטק וחדשנות פיננסית, יועץ ומרצה, בעל הפודקסטים “קטע כלכלי” ו”דוח פינטק” בגלובס, הוא גם כותב טור פרשני על בנקאות חדשה, מרצה על פילוסופיה פוליטית, עתידנות כלכלית ופינטק. מחוץ לעולם הפינטק, הוא פרסם שני ספרי ילדים בהוצאת כנרת, וספר שירים ראשון שלו אמור לצאת בשנה הבאה, ורומן שכתב נמצא בשלבים אחרונים של הוצאה לאור. ללא ספק שילוב מעניין של רוח וחומר.

“לתחום הפינטק נכנסתי עוד לפני שקראו לזה כך. כתבתי בזמנו טור ב־ynet, שעסק בהיסטוריה, פילוסופיה וסוציולוגיה של הכלכלה. בהתחלה זה היה על כסף, ואז נולד הביטקוין. בסך הכל פירסמתי כ־300 טורים. החובה לכתוב טור בכל שבוע, גרמה לי ללמוד כל הזמן במשך 6 שנים. קראתי את ה־white paper שפרסם סאטושי נאקאמוטו בזמנו על הביטקוין כשזה רק יצא. קראתי על מטבעות וניסיונות קודמים שנעשו, הנושא מרתק אותי מאוד.”

ד״ר אושי שהם, קרדיט: עמי ארליך

“כבר בזמנו זה נשמע לי רעיון מדהים, אבל אז זה לא ממש עלה בדעתי. זה כמו שני קווים מקבילים. החלק האינטלקטואלי שנורא מתעניין בדברים, לבין החלק המעשי שהולך לבדוק איך קונים, ואיך עושים את זה. אז בזמנו פשוט לא חשבתי על זה, היום אני כבר פועל אחרת.”

איך לומדים בכלל פינטק? מסתבר שזה בכלל לא פשוט, לדברי אושי, "הספרים שיוצרים שיוצאים על חדשנות בפינטק, מדברים על דברים שקרו לפני כמה שנים, וזה כבר היסטוריה, ולא רלוונטי. אז הדרך ללמוד על התפתחויות וכיוונים, היא על ידי למידה וקריאה על מה חברות הפינטק עושות. משם להמשיך הלאה עם המחשבות והרעיונות".

“כשהתחלתי ללמוד את זה, חשבתי שהבנקים הם גופים שמרנים וכבולים למערכות ליבה. אבל אני רואה המון פעילות שמביאה למסקנה שהבנקים אפילו לא אמביוולנטיים. הבנקים שאני מכיר ומראיין, יודעים שחייבים ללכת הלאה, ומאוד עובדים על זה.

יש להם מגבלות. זה קצת כמו נושאת מטוסים שצריכה פתאום להפוך להיות להקת רקדנים, זה לא פשוט, אבל כל הזמן מנסים לחשוב, לאור ההבנה שאם לא עושים שום דבר אי אפשר יהיה להמשיך תוך כמה שנים.”

“לדעתי כן. הבנקים והמוסדות הפיננסים מודעים למגבלות שיש למערכות הכבדות שלהם, והם מנסים לפתור את זה דרך שותפויות עם גופי פינטק חיצוניים.”

“אם אני מסתכל על זה בשלבים, שאני ממציא אותם לצורך הלימוד והמחשבה, אז השלב הראשון היה השלב של הדיגיטציה. בזמנו זה היה ביג דיל, הבנקים הקימו אתרים, ואפשר היה לקחת הלוואה דרך עמוד מיוחד. היום יש לבנקים אפליקציה, וזה כבר זה כבר מובן מאליו, זה כבר היסטוריה. מי שאין לו את הדברים האלה בימינו הוא בבעיה. הוא כבר כמעט לא רלוונטי. עכשיו נוצר מגרש חדש. יש דברים חדשים שנוצרים, השחקנים כל הזמן זזים על הלוח, נוצרות שותפויות חדשוהת ובריתות די מפתיעות של שחקנים שלא חשבו שישתפו פעולה אחד עם השני.”

“למשל שיתופי פעולה של בנקים ושל גופי הלוואות. ראינו את שיתוף הפעולה של טריא ולאומי פינטק לטובת מערך המשכנתאות של לאומי. פועלים ובלנדר הקימו חברה להלוואות צרכניות. אם בעבר הלקוח היה בא לסניף ושם היה מקבל את ההלוואה, היום הלקוח ילך לרופא שיניים, יקבל הצעת מחיר, והבנק יחכה לו שם דרך חברת פינטק. פעמים רבות לחברות הפינטק אין את ההון, והן מקבלות את ההון מבנקים וממוסדות פיננסיים.

כיוון נוסף הוא הטמעה לכיוון היעלמות של הפיננסים. הדוגמה הכי ידועה זו החנות של אמזון. אתה לא מתעסק עם הקופה ואתה לא מתעסק עם כסף. יש לך אפליקציה? אתה נרשם כשנכנסת מניח את הטלפון עם האפליקציה ועכשיו כל מה שלקחת מהמדפים נרשם, ואתה יוצא בלי ‘לשלם’, אבל אתה משלם מאחורי הקלעים.

תחשוב על צינורות מים וחשמל. בעבר, צינורות החשמל והמים היו נמצאים באמצע הסלון. אנחנו כל הזמן מתעסקים עם כסף, ועכשיו הפינטק עם הבינה המלאכותית מעלים את זה, אנחנו לא רואים את זה פועל, כמו צינורות המים והחשמל שנמצאים בקירות.”

חברה נוספת שאושי מזכיר היא חברת Goola. אושי מביא את הדוגמא שמסביר המנכ”ל שלהם, לפיה כשאתה אוכל במסעדה, אתה לא ממש צריך לדעת לבחור את חומרי הגלם, המחבט, השמן, התבלינים. ככה גם בפיננסים. התרגלנו שעושים לנו חינוך פיננסי, מסבירים לנו מה זו קרן פנסיה מסבירים לנו מה זה ריבית דריבית מסבירים לנו את כל אלה. אבל אלה דברים שצריכים להימצא מאחורי הקיר.

לדבריו, “אחרי שמשק הבית מגדיר את המטרות ל'חיים טובים', מבחינה פיננסית. למשל, לממן בר מצווה בעוד שנתיים, או לקנות בעוד 20 שנה שני חצאי דירות לילדים שלי. הם לוקחים את זה. מתרגמים את זה בעזרת AI, לתכנון פיננסי. הם ימצאו לך את המוצרים המתאימים ביותר, יעשו את המשא ומתן כדי שאתה תקבל את המחיר הטוב ביותר. מבחינתם לא צריך יותר חינוך פיננסי בכלל, זה לא דבר שצריך להיות למעלה.”

“תחשוב שאם יסתכלו עוד 100 שנה על העולם שבו היה חינוך פיננסי, זה ייראה מוזר בדיוק כפי שלנו היום נראה מוזר ופרימיטיבי לראות בית שבו צינורות המים זורמים בסלון. זה לא כי החינוך הפיננסי נכשל, פשוט לא צריך בכלל חינוך פיננסי.”

רבות דובר על כך שבעתיד מקצועות רבים ייעלמו מהעולם, ושהקידמה הטכנולוגית תחליף את העובדים, ולא יהיה צורך בעובדים רבים. בהקשר הזה, ולאור מה שאושי אומר, עולה השאלה שמטרידה רבים בעולם הפיננסי, האם בעתיד שמתאר אושי, בעצם לא יהיה יותר צורך ביועץ פיננסי, הוא יוחלף על ידי האפליקציה הזו שהוא תיאר ודומיה.

אושי מסביר שלדעתו “האמירה שלא תהיה עבודה לאנשי הפיננסים ולא תהיה עבודה לאחרים, זו קלישאה, שכבר לא באמת בודקים מספיק לעומק, ונראה לי שהמציאות מראה שזה משתלב.”

אושי מסביר ש”עדיין יהיה צורך באנשי הפיננסים, שיתרגמו את הרצונות הפיננסים, ויחברו אותם למוצרים השונים, ואת כל זה יזרימו למערכות השונות. אבל, אם בעבר, יועץ טוב היה צריך להיות מומחה בתחום, גם בעתיד עדיין יצטרכו יועצים, כי עדיין יהיה מי שיישב עם הבנאדם. אבל לדעתי מה שיהיה חשוב ושיהיה יותר רלבנטי הוא שליועץ צריכה להיות אינטליגנציה רגשית גבוהה. הוא צריך יהיה להבין מי יושב לידו. הוא בעצם זה שלוקח את הלקוח בעולם שהלקוח לא מכיר.”

“בהחלט כן. גם במקרים ובסיטואציות שבהם דברים משתבשים, או כשיש צרכים מיוחדים. בטח בשלב המעבר, בטווח של 10-20 שנים הבאות, לאנשים עדיין יהיה קשה להפקיד את ההון שלהם אצל מכונה. גם אם יודעים רציונלית שה־AI יעשה את זה יותר טוב מהיועץ שהיה לי קודם. כך שגם בעולם שבו חברה כמו Goola תפעל, עדיין לפחות בשלב המעבר, ולדעתי גם מעבר לזה, יש תהליכים שצריך לעבור. כך אני רואה זאת.”

אושי מסביר שבעולם האינשורטק קורים כל מיני דברים נורא מעניינים. חלק מהמגמות שהתחילו קודם בעולם הבנקאות, מתרחשות עכשיו גם באינשורטק. לדבריו, חברות הביטוח הקלאסיות, רוצות לעשות את השינוי במהירות ולהיות כמו חברת למונייד. הבעיה היא שהמערכות והבירוקרטיה של החברות האלה מסורבלת ומכבידה.

לדבריו, יש פער בין הצורך של ההווה והתחרות שההווה מזמן להם, לבין היכולת להתחרות. לתוך הפער הזה נכנסות חברות הפינטק או אינשורטק. החברות הללו יאפשרו לתרגם את המערכות הסטנדרטית למערכות שיוכלו לפעול מהר. הן בעצם יציעו לחברות הסטנדרטיות להרכיב את המערכות שלהן על המערכות על המנגנונים הקיימים. לדבריו זה מה שמנסים לעשות איילון ו־WeSure.

תחום נוסף שעליו מדבר אושי, שעשוי להתפתח בעולם הביטוח הוא יש את העניין שנקרא ביטוח און דימנד, ביטוח שאפשר לעשות על המקום, בהדלקה של מתג בטלפון. אתה רוצה לבטח את המצלמה שלך, אתה לא חייב לבטח אותה כל הזמן. כשהיא בבית אתה לא פוחד שיגנבו, אתה רוצה לצאת החוצה, אתה מפעיל את הביטוח, אתה חוזר, אתה סוגר את הביטוח. בדומה לאפליקציות החניה.

אושי מזכיר בהקשר זה את חברת Choco, לדבריו "החברות האלה הן הצעד הבא, כי הן לא רק דיגיטליות אלא גם אוטונומיות, כמעט בלי כוח אדם בכלל, הכל מבוסס חוזים חכמים מבוססי בלוקצ’יין. המערכת פועלת לבד.

Choco מאפשרת לך לרכוש את הביטוח עם המחשב. אתה נכנס לאתר של באג, קונה מחשב, וגם קונה ב־20 דולר את הביטוח למחשב. אתה תקבל את המוצר מבוטח. מבחינתך, מי שעשה לך את הביטוח זה כאילו באג. האם זה אומר שסוכני הביטוח יוכלו להפוך למיני חברות ביטוח בעצמם, או שהם ייעלמו לגמרי בגלל שבסופר אתה תקנה כבר משהו מבוטח? אני לא יודע.”

עד היום מה שראינו זה פעילות סטנדרטית, אולי בירוקרטית של תהליכים תחומים וסגורים מראש, עם התחלה וסוף ברורים. אחת השאלות שעולות בהקשר של פינטק, היא עד כמה העולם הזה יוכל להתמודד עם פעילויות פתוחות ומתוחכמות. עד כמה פעילות מתוחכמת יותר, וגם תכנון פיננסי מתוחכם יותר עדיין ידרוש תהליכים לא טכנולוגיים. אושי מסכים עם האבחנה הזו, ואומר שעדיין קשה לאנשים רגשית לפעול באופן דיגיטלי לגמרי.

מה שבנאדם בסוף צריך זה ניהול פיננסי הוליסטי ואלה דברים מורכבים. גם אם Goola יעשו לך את הניהול הפיננסי, הם לא יוותרו על חלק מהאנשים. הניהול הפיננסי לא יהיה חלק ממה שאתה תדבר עליו עם האיש מ־Goola, אבל יש שם אנשים שיבינו בתכנון פיננסי".

קהל הקוראים של FUNDER ו-AdvizerLand מורכב ברובו מיועצים פיננסיים, אנשי השקעות ושוק ההון, ואולי לכם זה נראה כאילו תכננו יחד עם אושי מה להגיד, על המגמות העתידיות שצפויות לעולם הפיננסים. אולי אתם סבורים שתכננו את הראיון כך שלכם, יועצי השקעות, סוכני ביטוח, ויועצים פיננסיים, יהיה נעים לשמוע, באופן כזה שגם בעתיד יהיה מקום ליועצים פיננסיים.

כבר היום, יועצים פיננסיים מקבלים את המידע והידע שלהם ממערכות דירוג, ומסתכמים על דיגיטציה הרבה יותר מאשר על ניתוח עצמי, כך שכבר היום היועצים הופכים להיות הרבה יותר אנשים של אנשים מאשר אנשים של מסמכים. כפי הנראה מי שהוא לא איש של אנשים, כנראה כבר לא במערכת.

“נראה לי שהמוסדות הפיננסיים הגדולים אמורים להחליט עד כמה הם לוקחים שותפים חדשים ומשתנים. זה פותח עולם אדיר של אפשרויות. אם הם לא מספיק גדולים ולא מספיק חזקים יכול להיות שמה שהם צריכים לעשות זה פשוט ללכת אחורה ולהיות גופים מממנים, ושלא יהיה להם שום ממשק עם קהל, למשל. מצד אחד, העולם נפתח בצורה מדהימה להמון גופים פיננסיים מקומיים, קטנים ובינוניים.

כשאתה תוכל להיכנס לגוגל, לחפש ולקנות מחשב, ותוכל לקבל את ההלוואה דרך החיפוש בגוגל, לא יעניין אותך איזה בנק עומד מאחורי זה, לא תצטרך בכלל לנהל מיקוח כי גוגל יוכל לעמוד מול אלפי בנקים בעולם שיתחננו, שגוגל יאפשר להם לממן את הפעילות הזו.

באותו אופן שקרה בסלולר עם המספר, כל פעולה שאתה תעשה תייצר מאחורי הקלעים מכרז באלפי מוסדות פיננסיים בארץ ובעולם שיתחרו ביניהם, מי הולך להיות זה שייתן לך עכשיו הלוואה לקנות את המדפסת, או לקבל משכנתא. אותך זה לא יעניין בכלל מה קורה מאחורי זה.”

ד״ר אושי שהם, קרדיט: עמי ארליך

עולם הפינטק מתרכז בתשלומים, ולאחרונה גם ראינו את האינשורטק צובר תאוצה, יחד עם הלוואות ותהליכים נוספים. אבל בכל העולם הזה, לא ממש שומעים על תהליכים בהשקעות, ניהול השקעות, פורטפוליו מנג’מנט. זה נראה כאילו עדיין האנליסטים הם אותם אנליסטים, שחוקרים מניות וחברות, ורוב הכסף הולך לאן שאנשים בדקו, ולא מכונות או ביג דאטה. אושי מאשר, ואומר שלמעט מה שנקרא Robo-Advisor, שגם זה לא ממש חדש, התחום אכן לא התרומם כל כך. איך אתה מסביר את זה שבעולם ההשקעות לא ראינו תהליכי פינטק משמעותיים?

“זה בהחלט מעורר מחשבה, אבל עצם העובדה שזה עדיין לא הגיע, לא אומר שזה לא יקרה. זה כמו מים, שמחלחלים, ואיפה שאפשר לרדת למטה הם ירדו, איפה שיש כסף הוא יגיע לשם. אבל אין ספק שזה תחום שעדיין מפגר קצת ביחס לאחרים.”

“אני בזמנו חשבתי שהביטקוין סיים את הקריירה שלו בתור חידוש. חשבתי שמה שהיה חידוש בזמנו היה הבלוקצ’יין, הביזור, וכל הדברים הקשורים לכך. אני שיניתי את דעתי, וכיום אני חושב שהביטקוין עבר איזשהו שלב קריטי, של איך לשרוד ושיש לו את המסדרים האלה של אנשים ששומרים עליו, כל הנאמנים האלה.

התחושה שלי שביטקוין הולך להיות הזהב החדש לא ברמה של בהלה לזהב, אלא מה שהיה בסיס הזהב של המאה ה־18 וה־19, כשבעצם מתחת לפאונד או לפרנק היה זהב. התחושה שלי, שהמטבע עולמי הולך להיות ביטקוין, ועליו יהיו מטבעות מקומיים אם יהיו. כך שיתכן שעדין לא פספסנו את ההזדמנות לגבי ביטקוין. יכול להיות, שביחס לילדינו ונכדינו לקנות עכשיו ביטקוין, זה יכול היה להיות ירושה מאוד טובה, כי הוא רק בהתחלת הדרך.

פרידריך האייק, שקיבל פרס נובל בשנות השבעים, כתב כבר בשנות השבעים ספר שקראו לו The Denationalization of Money, והוא אמר איך יכול להיות שמותר לך לייצר ג’ינסים או עוגות, אבל לייצר משהו שיחליף כסף אסור לך? רק לממשלה יש זכות? יש לה בלעדיות לייצר את זה, וזה בדיוק מה שקורה עכשיו. כך שיכול להיות שאנחנו נראים ימי ביניים כאלה חדשים אבל דיגיטליים".

אושי מתאר יישומים חדשים שמתחילים לצוץ עכשיו תוך שימוש בקריפטו. למשל, הוא מביא דוגמאות להנזלה של נכסים, ואפילו של הפרט. לדבריו, “נגיד שיש לי דירה ששווה מיליון דולר ואני צריך $100,000 עכשיו. אני לא רוצה למכור את הדירה, אבל אני יכול לקחת עשירית מהדירה שלי, לייצר מטבע חדש של שנקרא לו אושי, שכל אחד מייצג מיליונית מתוך עשירית הדירה שלי. את אלה אני יכול למכור, וניתן לסחור בזה, ואני אקבל את הכסף. זה מה שעשה מלון באספן, קולורדו, סנט ריג’ס. הם הנפיקו מטבע על 18.9% מהמלון, באמצעות מטבעות דיגיטליים.

ב־NBA, יש שחקן, Dinwiddie (שחקן מהברוקלין נטס – מ.מ.) שלקח את החוזה שלו, והנפיק את זה לציבור בתור מטבעות דיגיטליים. אנשים כאילו מהמרים בזה על החוזים הבאים שלו. אם הוא יהיה שווה יותר בעתיד או לא, וסוחרים בזה עכשיו.

כלומר הכיוון העתידי הוא הפרט, הבנאדם עצמו. אם למשל אני רוצה לעשות דוקטורט באוניברסיטה יוקרתית, ואין לי כסף לזה, אולי אני אוכל להנפיק בבורסה מיוחדת מטבע על שמי, וזה יאפשר לאנשים לסחור בזה, עם דרגות סיכון מסוימות, בהתאם לכישרונות שלי, ולהישגים שהיו לי קודם.

משקיע, יוכל לסחור בסלים, להשקיע נניח בסל של 1000 סטודנטים באפריקה. אנשים יגידו שזה עבדות כי תצטרך להחזיר את זה דרך המשכורות שלך. אם תנפיק את העתיד שלך, תצטרך להיות גם בעירבון מוגבל, כך שאם לא הצלחת, בדיוק כמו שמשקיע לא מקבל את הכסף שלו כשמניה נופלת. אלה הם דברים דמיוניים, אבל מה שדמיוני היום, לא בטוח שיהיה דמיוני עוד 10 שנים.

יכולות המחשוב היום כל כך מתקדמות, כך שיכול להיות שהן יאפשרו לכל אחד להקים בורסה במחשב שלו, ולהציע לאנשים לסחור בה.”

“כולנו נוותר עליה. אולי זה יגרום איזושהי תנועת נגד של אנשים שיחזרו לטלפונים טיפשים, שלאו דווקא ירצו את זה, יש חשש כזה, אבל לא בטוח שזה ישנה לך שמכירים את ההיסטוריה הפיננסית שלך כמו עכשיו. הרי כבר היום רושמים את הכל. חברות הסלולר יודעים מאיפה התקשרת, וזה לא ממש מזיז לנו. התרגלנו כל כך בקלות. אנשים משתמשים בפייסבוק וכותבים דברים שאנשים לפני 30 שנה לא היו כותבים. אני חושב שאנחנו ויתרנו על זה בקלות.”