יניב חברון, אקסלנס >> אחת המשקולות המרכזיות על מדד יוני היה ההשפעה השלילית של שערו החזק של השקל 

הגורם שבבנק ישראל סימן כסיכון המרכזי לעליית המחירים המקומית | הבעיה היא שלבנק ישראל לא יהיה כל כך מה לעשות | עד כמה יוכל להמשיך ולהגדיל את יתרות המט"ח

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
יניב חברוןיניב חברון

21/07/2017 יניב חברון

בנימה אישית:

מדד המחירים לצרכן שהתפרסם ביום שישי האחרון היה אחד המדדים המפתיעים ביותר שראינו בשנים האחרונות.
 ירידה חדה של 0.7% שלקחה את שינוי המחירים השנתי בחזרה אל הטריטוריה הדפלציונית בפעם הראשונה מאז תחילת השנה, ובחזרה אל מה  שמסמן לכולנו שריבית בישראל לא תוכל לעלות, בוודאי לא בעת הקרובה.
הרי רק לפני שבוע הצהירו הודעת הריבית של בנק ישראל והנגידה בכבודה ובעצמה שהעמידה ביעד האינפלציה היא ה-מטרה של הבנק המרכזי. לא מחירי הנכסים הגבוהים, לא צמצום פער הריביות מארה"ב. האינפלציה. 

אחת המשקולות המרכזיות על מדד חודש יוני היה  ההשפעה השלילית של שערו החזק של השקל. אותו גורם שבבנק ישראל סימנו כסיכון המרכזי לעליית המחירים המקומית. אותו גורם שידוע כמשפיע ב'לג' על המחירים הסופיים לצרכנים. במבט לחודשים הקרובים, האם הייתם מהמרים שהלחצים הדפלציוניים של המטבע על המחירים יהפכו למתונים יותר? כנראה שלא. 
וזה לא רק המטבע. גם מחירי השכירות, נראים כרגע כמתקשים לעלות כבעבר. זה נכון שבשנתיים הקודמות מחירי השכירות אכזבו במחצית הראשונה של השנה והצליחו לתקן לאחריה. מצד שני, באותן שנים שוק הדיור עשה רושם של 'בועט הרבה יותר'.
 ושימו לב לנתון הבא, גם מבלי לקחת בחשבון הכבדה של ממש מצדו של המטבע ובלי לכלול התמתנות משמעותית במחירי השכירות בישראל, צפוי מדד המחירים לצרכן לחזור אל סביבת הרף התחתון של יעד יציבות המחירים  רק לקראת סוף השנה הבאה!!! ומישהו כאן מוכן לחתום על זה שלא נראה עוד הפחתות מחירים ממשלתיות בדרך?!  

באין אינפלציה באופק, גם הספקולנטים מבינים שהם יכולים להמשיך ולתקוף את השקל בבטחה. הרי הם יכולים להיות הרבה יותר בטוחים שעלויות המימון שלהם  ייוותרו נמוכות למשך תקופה מאוד ארוכה. הבעיה הגדולה היא שלבנק ישראל לא יהיה כל כך  מה לעשות. בינתיים הוא ימשיך לקנות דולרים, אבל גם כאן נשאלת השאלה עד כמה יוכל להמשיך ולהגדיל את יתרות המט"ח, שכבר היום מצויות 'מרחק נגיעה' מרמה של 110 מיליארד דולר, או מה שהוגדר בעבר כ'רף הנאות' לגובה היתרות. 
התפרצות אינפלציונית באירופה או בארה"ב, או תחילתו של Tapering בגוש האירו במקביל להרחבות פיסקליות בארה"ב אולי יוכלו לשנות את התמונה המטבעית. אבל גם אז, ההשפעה על המחירים תגיע רק באיחור של מספר חודשים.

אז בשורה התחתונה, בהינתן השילוב שבין מכלול הסיכונים לאינפלציה וחזרתה לטריטוריה הדפלציונית, תפקידו של בנק ישראל בעתיד הנראה לעין ימשיך להסתכם בהותרת הריבית ללא שינוי, ולא יותר מזה. 

  • עדותה החצי שנתית של יילן הציגה קו פחות 'ניצי' מזה של הודעת הריבית האחרונה. גוברים הקולות בקרב חברי הפד להמתין עם העלאות הריבית עד להתחזקותה של האינפלציה.

  • נתוני שוק העבודה החזקים בארה"ב מצדיקים תחילת המהלך לצמצום מאזן הפד כבר בחודש ספטמבר. העלאת הריבית הבאה לעומת זאת, תידחה להערכתנו לתחילת שנת 2018 לפחות.

  • נתוני המאקרו שפורסמו השבוע בארה"ב היו "רכים" יחסית.

  • הבנק המרכזי הקנדי הצטרף לפד והכריז בשבוע החולף על העלאת ריבית. העלאת ריבית ראשונה מאז שנת 2010.

  • גוש האירו- שבוע המסחר היה דל בנתונים. המשקיעים ממתינים במתח להחלטת ריבית ה-ECB שצפויה להתקיים ביום חמישי הקרוב.

  • ישראל- מדד המחירים לצרכן לחודש יוני היה המדד הנמוך ביותר מאז פברואר 2015 והמדד המפתיע ביותר מזה תקופה ארוכה עוד יותר.

  • עוד טרם פרסום המדד בבנק ישראל הבהירו כי העלאת ריבית תתאפשר רק לאחר התייצבות האינפלציה בתחום היעד.

  • חוזקתו של השקל מול הסל היוותה את אחד הגורמים המרכזיים שדחפו את מדד חודש יוני כלפי מטה. 

  • מעריכים כי ריבית בנק ישראל לא תעלה בשנה הקרובה לפחות. 

  • מעריכים כי יש הצדקה להחזקת התיק המקומי במח"מ בינוני של כ-4-4.5 שנים.
  • ציפיות האינפלציה בטווחים הקצרים- בינוניים נראות סבירות. בטווחים הארוכים אנו רואים הצדקה להסטת משקל התיק לכיוון האפיק השקלי.

המלצות

  • הסיכון לעליית תשואות בטווח הקצר נובעת מהמשך שיפור בנתונים הכלכליים באירופה. עם זאת, סביר שב-ECB ינסו למנוע עלייה נוספת של תשואות האג"ח בגוש.

  • החלק הבינוני בעקום האמריקאי ממשיך להיראות יקר. עם זאת, ללא שיפור בנתוני האינפלציה ו/או השכר אלו יתקשו לעלות בחדות.

  • ביטול חוק 'מס דירה שלישית' יפגע בהתפתחות האינפלציה השנתית וייתכן שאפילו בעליות המחירים בטווחים הרחוקים יותר. גם ההשפעה השלילית של השקל החזק מתחילה לתת את אותותיה.

  • ממליצים על הטייה שקלית של תיק האג"ח.

  • ממליצים על החזקת התיק במח"מ בינוני של 4-4.5 שנים. 

ארה"ב

מתונה יותר. החלטת הריבית של חודש יוני הציגה יילן 'ניצית' יחסית, המקרינה לשוק כי על אף ההתמתנות בקצב האינפלציה בארה"ב, תוואי העלאות הריבית העתידי לא צפוי להיפגע. בעדותה החצי שנתית בשבוע שעבר יילן אמנם המשיכה להקרין ביטחון בכל הנוגע למצבה הנוכחי של הכלכלה האמריקאית. עם זאת בכל הנוגע לתוואי העלאות הריבית העתידי, היא נשמעה 'ניצית' מעט פחות. שתי הערות בלטו בהקשר זה. הראשונה נגעה להתמתנות קצב האינפלציה, שבדומה לדברים בהחלטת הריבית האחרונה, תדרוש מעקב צמוד מצדם של חברי הפד. ההערה השניה והבולטת יותר, התייחסה לרמת ה'ריבית הניטראלית', שלהערכתה של ילן גבוהה מרמתה הנוכחית של ריבית הפד רק במעט. בשל סיבה זו ובשל העובדה שרמת הריבית הניטראלית המוערכת על ידי חברי הפד נמוכה בהשוואה לרמתה בעבר, בפד מעריכם כי רמת הריבית של הבנק המרכזי "לא תצטרך לעלות עוד הרבה על מנת להשיג את יעד המדיניות הניטראלי". למי שכבר שכח, המונח ריבית ניטראלית מתייחס לרמת "ריבית שיווי משקל", כלומר רמת ריבית שאינה מרחיבה מדי או מצמצמת מדי ומאפשרת הימצאותה של הפעילות הכלכלית בשיווי משקל גם כן. בהינתן הצפי לתחילת המהלך לצמצום המאזן "עוד השנה" (כך על פי יילן) ובהינתן ההתמתנות ברמת האינפלציה ועליית השכר שממשיכה להיות מתונה, עולה הסבירות שבפד יעדיפו בינתיים להמתין עם המשך העלאות הריבית אל תוך שנת 2018 לפחות.
 
מי שחיזקו את דבריה של יילן עוד יותר, ומשום מה לא תפסו כותרות עם פרסומם, היו דבריה ה'יוניים' יותר של חברת הפד  בריינארד, שנשאה דברים יום אחד לפני עדותה של יילן. בנאום שנגע בתחליפיות שבין שימוש בכלי הריבית לבין שימוש בכלי צמצום המאזן, הפתיעה בריינארד כאשר טענה כי להערכתה "רמתה הניטראלית של ריבית הפד צפויה להישאר קרובה לאפס במונחים ריאליים בטווח הבינוני". עוד הוסיפה כי "אם זה אכן המצב לא יהיה לנו (לפד) עוד הרבה עבודה בכדי להגיע ל(סביבת ריבית) ניטראלית". מהדברים עולה כי נכון להיום מעריכה חברת הפד כי רמת הריבית בארה"ב כבר מצויה ברמתה הניטראלית וכי היא צפויה להיוותר כזו גם בטווח הבינוני. בכל הנוגע לתחילת התהליך לצמצום המאזן חברת הפד נשמעה דווקא 'ניצית' וטענה כי "בהינתן המשך החוזקה אותה מקרין שוק העבודה ובהינתן המשך השיפור בפעילות הכלכלית היא מעריכה כי יהיה זה ראוי להתחיל בקרוב... בתהליך לצמצום המאזן". בכך חיזקה בריינארד את ההערכה בשוק כי תחילתו של המהלך צפויה להתרחש כבר בחודש ספטמבר הקרוב. מכאן שוב עולה השאלה, תחת ההנחה שהתהליך לצמצום המאזן יחל כבר בחודש ספטמבר, עד כמה תידחה העלאת הריבית הבאה של הפד, אשר כאמור מוערכת על ידי חלק מחבריו כמצויה כבר היום ברמת שיווי משקל?  
בשורה התחתונה, תחת ההנחה שהנתונים הכלכליים לא יציגו הרעה משמעותית בתקופה הקרובה סביר שבפד יכריזו על תחילת התהליך לצמצום המאזן כבר בחודש ספטמבר. עם זאת, ללא עלייה חדה יותר בקצב צמיחת השכר (לסביבת ה-3% צמיחה שנתית) ו/או ללא חזרת העליה בקצב האינפלציה לסביבת ה-2%, אנו מעריכים כי בפד יעדיפו להמתין עם המשך העלאות הריבית עד לתחילת שנת 2018 לפחות. 

בינתיים נתוני המאקרו שפורסמו בשבוע החולף המשיכו לתמוך בנקיטה בגישה זהירה. הנתון הבולט ביותר היה מדד המחירים לצרכן, אשר על רקע דברי בכירי הפד באמצע השבוע ריכז עניין רב. בדומה לשלושת החודשים הקודמים, גם הפעם הפתיע המדד כלפי מטה, מה שהיווה את הטריגר ביום שישי לירידה החדה למדי בשערו של הדולר בעולם (0.6%- ו-0.9%- בסיכום שבועי). המדד הכללי נותר ללא שינוי, זאת בעוד הציפיות היו לעלייה של 0.1%. יש לציין כי עיקר ההכבדה על השורה העליונה הגיעה מסעיף האנרגיה, שרשם בחודש יוני חודשית שניה ברציפות, הפעם של 1.6%. גם מדד הליבה אכזב, כאשר עלה ב-0.1%, מתון מהצפי לעלייה של 0.2%. מבין הסעיפים שהכבידו על מדד הליבה נוכל למצוא את אלו שהוגדרו על ידי יילן כמשקולות "זמניות" (כדוגמת מחירי הטלפוניה האלחוטית שהמשיכו לרדת), כמו גם סעיפים שלא הוזכרו כנכללים תחת ההגדרה (כמו מחירי ההלבשה ומחירי הרכבים). נראה שכרגע הן בשוק והן בפד יעדיפו להתמקד בנתונים ברמה השנתית, שבכל הנוגע למדד הכללי רשמו התמתנות חדה למדי. קצב עליית מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני ירד לרמה של 1.6%, מרמה של 1.9% שנרשמה בחודש מאי.  קצב העלייה השנתי של מדד הליבה אמנם נותר ללא שינוי (ברמה של 1.7%), אך בהינתן העובדה שגם קצב העלייה השנתי של ליבת מדד מחירי הצריכה (PCE  ליבה) שוהה ברמה נמוכה (1.4%) בפד לא יכולים להיות מרוצים מדי. 
 
אבל לא רק מדד המחירים לצרכן אכזב השבוע. גם נתוני המכירות הקמעונאיות הפתיעו כלפי מטה בחודש יוני. המדד הכללי רשם ירידה של 0.2%, זאת בעוד הצפי היה בכלל לעליה של 0.1%. מצד שני, נתון חודש מאי עודכן כלפי מעלה, לירידה של 0.1%, מירידה של 0.3% במקור. יש לציין כי מדד הליבה היה מאכזב עוד יותר, כאשר הפתיע בחדות יחסית כלפי מטה וירד ב-0.2% (צפי: 0.3%+). על רקע ההערה הקודמת שנגעה להתמתנות מחירי הרכבים, יש לשים לב שעל פי נתון המכירות הקמעונאיות ירד קצב מכירת המכוניות והמשאיות בארה"ב לרמה הנמוכה מזה שנתיים (לשיעור שנתי של 16.4 מיליון מכירות). על רקע נתון המכירות הקמעונאיות המאכזב, שידוע כבעל קורלציה חיובית עם נתוני הצריכה הפרטית, עודכנה כלפי מטה בחדות יחסית תחזית הפד של אטלנטה (GDP-Now) לצמיחת התוצר ברבעון השני,   לצמיחה של 2.4%, מרמה של 2.7% לפני כן.
  גם בגזרת הציפיות נרשמה ביום שישי האחרון אכזבה. הסנטימנט הצרכני של מישיגן ירד בחודש יולי לרמתו הנמוכה ביותר מאז חודש אוקטובר האחרון. עם זאת, עדיין לא היינו ממהרים להתרגש שכן לצד גרירת השורה העליונה כלפי מטה על ידי הירידה בסעיף הציפיות, הסעיף הבוחן את מצב התנאים הנוכחי ממשיך לשמור על רמתו הגבוהה ביותר מאז שנת 2005. 
 
בהמשך לדברים שצוינו לעיל, בשוק ימשיכו לחפש רמזים לשיפור בנתוני המאקרו בארה"ב. הדגש יהיה כאמור על נתוני השכר והאינפלציה, שללא שיפור בהם המשקיעים יתקשו להשתכנע כי בפד יצליחו לעמוד בתחזיותיהם.
 
מצטרפים לאחות הגדולה
בשבוע שעבר הצטרף הבנק המרכזי הקנדי אל הבנק המרכזי האמריקאי כאשר הכריז על העלאת ריבית לראשונה מאז שנת 2010, לרמה של 0.75%. העלאת הריבית לכשעצמה לא הפתיעה את המשקיעים, שהוכנו מבעוד מועד כי זו צפויה להגיע. מצד שני, הודעת הריבית נתפשה כ'ניצית' מהצפוי, מה שגרר התחזקות של למעלה מ-1.0% בשערו של הדולר הקנדי מול הדולר האמריקאי ולעליית תשואות חדה באג"חים הקצרים. בכך סומן ההבנק המרכזי הקנדי כבנק המרכזי השני בקרב המדינות המפותחות שמכריז על העלאת ריבית. 
 
גוש האירו
שבוע המסחר החולף היה דל בנתונים באירופה. הנתון הבולט ביותר שפורסם היה נתון היצור התעשייתי לחודש מאי שהפתיע כלפי מעלה ורשם עלייה נאה של 1.3% (צפי: 1.0%). בסיכום שבועי, תשואות האג"ח באירופה המשיכו לעלות, כאשר את סוף השבוע סגרה תשואת האג"ח ל-10 שנים בגרמניה ברמה של 0.597%, 2 נ"ב גבוהות יותר בהשוואה לרמתן בסוף השבוע שעבר והרמה הגבוהה ביותר מאז ה-31/12/15. ביום חמישי הקרוב צפויה להתקיים החלטת הריבית של ה-ECB  ונראה כי המשקיעים במתח לקראת האפשרות לשינוי טון מצד בכירי הבנק המרכזי והאפשרות לשינוי נוסח הודעת הריבית, כך שזו תהפוך ל'ניצית' מעט יותר. לאור עליית התשואות האחרונה, אנו מעריכים כי ב-ECB  יעדיפו להעביר לשוק מסר מרגיע יחסית. מצד שני, גם במצב שכזה, לא היינו בונים על התמתנות חדה מדי ברמת התשואות באירופה (בדומה לזו שהתרחשה בארה"ב לאחר הודעת הריבית לחודש מרץ), שכן להערכתנו הנתונים הכלכליים שמתפרסמים בגוש בתקופה האחרונה תומכים ברמת התשואות הנוכחית.
 

מאקרו ישראל
הריבית בישראל תישאר ללא שינוי עוד הרבה מאוד זמן. החלטות ריבית בישראל כבר מזמן הפכו לאירוע מונוטוני שלא מספק יותר מדי עניין עבור המשקיעים. עם זאת, החלטת הריבית שהתקיימה בשבוע שעבר ריכזה עניין גבוה מהרגיל בעיקר על רקע התחושה הגוברת לעלייה ברמות תמחורי הנכסים במדינה והחשש העולה בקרב קובעי המדיניות שרמות הסיכון הנשקף מהן עלתה. עוד טרם החלטת הריבית, בבנק ישראל בחרו לפרסם הודעה המורה למערכת הבנקאית לבצע ניתוח של סיכון אשראי כלי הרכב, שכן זה "התרחב באופן מהותי בשנים האחרונות ונמצא במגמת התרחבות נוספת". לאור הדברים, היו שתהו האם הסיכון שבעליית רמות תמחורי הנכסים הוא זה שיהפוך לגורם המוביל את בנק ישראל בקביעת המדיניות המוניטרית שלו ומכאן מעלה את ההסתברות לרמת ריבית גבוהה יותר בטווח הנראה לעין. הודעת הריבית ומסיבת העיתונאים שלאחריה הוכיחו כי זה ממש לא המצב! בהודעה שהיתה 'יונית' מהרגיל, הדגישו בבנק ישראל את הבעיתיות שיוצרת עצמתו של השקל בעולם ואת ההשפעה השלילית שיש להתחזקותו על התעצמות האינפלציה. לשאלת אחד העיתונאים, נגידת בנק ישראל אף השתמשה במלים בוטות יחסית לפיהן כל עוד היעדים המקומיים לא יושגו, בבנק "אינם רואים סבירות שיהיה צורך להעלאת הריבית הרבה יותר מוקדם". פרטים נוספים אודות החלטת הריבית האחרונה תוכלו למצוא בסקירת הריבית שפרסמנו ב-11/07, בה התייחסנו לנושא בהרחבה. בשורה התחתונה, דבריה של הודעת הריבית האחרונה ודבריה של הנגיה לאחריה חיזקו את הערכתנו כי רמת הריבית בישראל לא צפויה לעלות בטווח הנראה לעין. בהקשר זה, תחזית חטיבת המחקר לתחילת העלאות הריבית ברבעון השני של שנת 2018 נראית לנו אופטימית מדי.
 
הגירעון הממשלתי השנתי כאחוז מהתוצר עלה, אבל לא צריך להתרגש. על פי נתוני האוצר עלה בחודש יוני הגירעון הממשלתי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים לרמה של 2.5% תוצר, מרמה של 2.4% בחודש מאי. על אף העלייה החודשית השנייה ברציפות בגובהו של הגירעון מהתוצר, באוצר ציינו כי בחודש יוני הושפע הנתון משינוי שנקבע מראש בהתפלגות ההוצאות של מערכת הביטחון. בנטרול שינויים אלו, באוצר מעריכים כי הגירעון היה עומד ברמה של 2.3% תוצר. לטובה יש לציין את המשך העלייה בגביית המסים הישירים, שהמשיכה לצמוח גם בחודש יוני ועלתה ב-10% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ממסים עקיפים אמנם ירדו ב-3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אך באוצר הושפעו כי אלו הושפעו בעיקר כתוצאה מיבוא נמוך יחסית של כלי רכב.
 
שימו לב שבכל הנוגע לשוק הדיור, באוצר מנסים לשדר לציבור כי הקיפאון בו נמשך. בהמשך לדברים הנוגעים להכנסות ממסים ישירים, באוצר מדווחים כי הן עלו בחודש יוני למרות העובדה שההכנסות ממיסוי מקרקעין רשמו ירידה ריאלית של 16% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. על פי האוצר ירידה זו משקפת בעיקר ירידה ברכישת דירות להשקעה. 


ואם כבר מדברים על ענף הנדל"ן, מסתמן בו קיפאון של ממש, זאת לפחות אם לשפוט על פי סקירת ענף הנדל"ן למגורים אותה פרסמו במשרד האוצר בשבוע שעבר. מבחינת הנתונים היבשים, באוצר מדווחים כי בחודש אפריל נרשמה ירידה של 27% ברכישת דירות בישראל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שיעור הירידה החד ביותר מאז אוקטובר האחרון. מספר העסקאות לרכישת דירות ירד בחודש מאי ב-7% (לרמה הנמוכה ביותר מאז אוגוסט 2014 אז נבע הקיפאון מההמתנה לתוכנית מע"מ אפס, לא כולל החודשים בהם חלים חגי תשרי או פסח). מכירת דירות חדשות, בניכוי מכירות "מחיר למשתכן", ירדו ב-38%, לרמה הנמוכה ביותר מאז מאי 2014. וגם רכישות המשקיעים ירדו בחדות כאשר סך הדירות שרכשו המשקיעים בחודשים אפריל- מאי היה נמוך ב-40% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בסך הכל ירד משקל המשקיעים מסך העסקאות בחודשים אלו לרמה היסטורית נמוכה של 16%. מהדברים עולה כי באוצר ממשיכים ב'מסכת שכנוע הציבור' שהקיפאון הנוכחי בשוק הנדל"ן המקומי הוא הסנונית המבשרת את בוא ירידת המחירים. להערכתנו, אם באוצר באמת רוצים שזו תגיע בקרוב הם יהיו חייבים במקביל להמשיך ולדחוף גם להגדלת היצע הדיור כדי שזה יענה על עודפי הביקוש לדירות שהצטברו מהשנים הקודמות. בהקשר זה יש לציין כי נתוני התחלות הבנייה שפורסמו לפני כשבועיים ודיווחו על ירידה בכמות ההתחלות ברבעון הראשון של השנה, לא בדיוק עונים על צורך זה.
 
יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

 

 
 
 

 

האתר מאפשר לראות את הרכבי קרנות נאמנות עד לרמת נייר הערך הבודד ובנוסף לדעת כמה קרנות נאמנות מחזיקות באותו נייר ערך מסוים ובאיזה היקף.בנוסף האתר מעלה כתבות פרשנוית וראיונות עם מנהלי קרנות לשם הצגת מדיניות ודרך קרן נאמנות.