לידר >> שילוב אופטימלי בארה"ב: קליטה מהירה של עובדים ללא לחצי שכר 

נקודות עיקריות

עד יום שישי שוקי המניות הפגינו מעט חולשה, על רקע אי וודאות גאופוליטית סביב הסלמה אפשרית בצפון קוריאה והירידה במחירי הנפט. גם נימה מעט ניצית ממספר בנקים מרכזיים העיבה על השווקים. ביום שישי השווקים עלו עקב דו"ח תעסוקה חיובי מאד כולל האצה בקליטת עובדים חדשים ללא סימנים ללחצי שכר, שילוב אופטימלי לשוקי המניות. בשבוע הקרוב: בארה"ב יתפרסמו ביום שישי נתוני האינפלציה והמסחר הקמעונאי החשובים. באירופה יתפרסמו נתוני הייצור התעשייתי (יום רביעי) וסחר חוץ (יום שישי). בישראל, בנק ישראל יודיע על הריבית אך חשוב יותר, צפוי להיות עדכון לתחזית המאקרו של יחידת המחקר. צפויה ירידה בתחזית האינפלציה (כעת 0.8% ב-2017 ו-1.5% ב-2018) ותתכן דחייה במועד הראשון להעלאת הריבית לרבעון ג' 2018 (מרבעון ב'). ביום שלישי יתפרסמו נתוני סחר חוץ וביום שישי מדד מחירים לצרכן של חודש יוני (אנו צופים מדד של 0.2%-).

מאקרו ישראל

השכר הממוצע עלה ב- 4.2% y/y בהשפעת שני עדכוני שכר מינימום.

מסתמן קיפאון במספר משרות השכיר מתחילת השנה.

מדד המגמות בסקטור העסקי מצביע על ציפייה להתרחבות בפעילות בעתיד.

בחודש יוני בנק ישראל רכש 664$ מיליון ו- 5.9$ מיליארד במחצית א' 2017.

מאקרו גלובלי

ארה"ב: בחודש יוני נוספו 222 אלף מועסקים חדשים + 47 אלף בתיקונים אחורה.

שיעור האבטלה עלה ל- 4.4% (מ- 4.3%) עם עלייה מתונה בשיעור ההשתתפות.

השכר לשעת עבודה עלה ב- 2.5% y/y לעומת 2.4% לפני חודש.

מדד מנהלי הרכש בתעשייה ISM עלה ב- 2.9 נקודות ביוני ל- 57.8. 

מדד מנהלי הרכש בשירותים ISM עלה ב- 0.5 נקודות ביוני ל- 57.4.

אירופה: מסתמן גידול בהזמנות בתעשייה ובייצור התעשייתי בגרמניה בחודש מאי.

מחירי הנפט ירדו בשבוע האחרון ב-4.2% ל- 44.2 דולר לחבית (WTI).

שוק האג"ח

שורה של נתונים חיוביים בארה"ב תרמו לעליית תשואות: סקרי ISM ודו"ח התעסוקה.

עליית התשואות בארה"ב ביום שישי הייתה מתונה יחסית בשל ההתמתנות בשכר.

בשבוע האחרון התשואות בישראל עלו בפחות מעליית התשואות בארה"ב.

 להערכתנו, התמתנות בשכר (אשר תגביל את הצריכה) ובאינפלציה תקשה על העלאת ריבית מהירה על ידי הפד (כנראה רק בדצמבר).

צפויה עליית תשואות בישראל היום בעקבות שוק האג"ח בארה"ב ביום שישי.

 עליית תשואות בישראל מעלה את האטרקטיביות של האפיקים הארוכים.

זום אין

 שוק העבודה "מתוח" בישראל

ברבעון א' היחס בין מבקשי עבודה ובין משרות הפנויות ירד ל- 3.5 מ- 3.7 ברבעון ד'.

מספר מבקשי העבודה ירד ב- 6.6% ברבעון א' לעומת ירידה של 1.3% במשרות הפנויות.

מדובר באינדיקטור לשוק עבודה "מתוח" אשר תומך בלחצי שכר.

מסתמן קיפאון בשכר בחודשים מרץ-אפריל

ירידה של שלושת אלפים משרות מתחילת השנה

מרבית הענפים צופים התרחבות בפעילות

עליית שכר בתחילת השנה עקב עדכון שכר מינימום

הסתכלות על השינוי בשכר בחודשים האחרונים (4.2% בפברואר-אפריל בחישוב שנתי), או ב- 12 החודשים האחרונים (3.8% y/y, נתוני המגמה) עלולה מעט להטעות. ללא ספק, חלה עלייה מהירה בשכר בשנה האחרונה בהשפעת שני עדכוני שכר מינימום: 3.7% ביולי 2016 ו- 3.6% בינואר 2017. בהחלט גם שוק העבודה נמצא "קרוב לתעסוקה מלאה" וקיים מחסור של עובדים במספר ענפים. 

יחד עם זאת, הסתכלות על נתוני המגמה (המגמה מחושבת על ידי ממוצע נע של הנתונים החודשיים) ברמה החודשית מצביעה על התמתנות בקצב עליית השכר ברמה החודשית: 

 

הסתכלות על השינוי בשכר הממוצע לפי נתונים מנוכי עונתיות ממחישה את העלייה החדה בשכר בחודשים ינואר-פברואר (כנראה בהשפעת שכר המינימום) ואת הקיפאון בחודשים מרץ-אפריל.

 

באילו ענפים מסתמנת עלייה מהירה בשכר? למעשה במרבית הענפים, למעט שירותים פיננסיים (עם עלייה של 0.7% y/y). השכר בענף המסחר עלה ב- 4.6%, בתעשייה 4.1% (למרות הייסוף החד בשקל אשר פוגע בתעשיית היצוא), שרותי תקשורת ומידע: 4.0% ובינוי: 3.4%.

 

מסתמן קיפאון במספר משרות השכיר השנה

מתחילת השנה לא חל גידול במספר משרות השכיר (לפי נתוני המגמה), ואפילו חלה ירידה מתונה של שלושת אלפים משרות באפריל 17 לעומת דצמבר 16. קשה להסביר תופעה זו. בסך הכל מספר המשרות הפנויות נמצא על רמה גבוהה (הסקטור העסקי עדיין מחפש עובדים), כך שיתכן שההסבר לקיפאון במספר המשרות נובע בעיקר ממחסור של עובדים מתאימים לאותם תפקידים.  בנוסף חלה ירידה במספר מבקשי העבודה (ראה "זום אין").  

 

חשוב יהיה לעקוב אחרי התפתחות השכר בחודשים האחרונים. לפי הניסיון של מרבית המדינות המפותחות אשר נמצאות בשיעורי אבטלה נמוכים (ארה"ב, בריטניה, גרמניה ויפן) אין עלייה מהירה בשכר, כנראה בעקבות הגברת התחרותיות, פריון נמוך וירידה בציפיות האינפלציה. ב"זום אין" נדגיש שמסתמנת ירידה במבקשי עבודה יחסית למשרות הפנויות, מגמה אשר תומכת בלחצי שכר במשק.

רמת אופטימיות "סבירה" ויציבה בסקטור העסקי

סקר מגמות בסקטור העסקי נמצא על רמה סביב 20 נקודות מתחילת השנה (19.5 ביוני) לעומת רמה ממוצעת של 17.9 נקודות בשנת 2016.  מדובר בסדרה מאד תנודתית ברמה החודשית. ביוני התעשייה דיווחה על ציפייה לגידול מתון בהזמנות לשוק המקומי (2.2 נקודות במאזן נטו) וליצוא (3.7). גם ענף הבינוי (12.9) והמסחר הקמעונאי (9.8) צופים גידול בפעילות.

 

מאקרו חו"ל

שילוב אופטימלי: צמיחה מהירה ללא לחצי אינפלציה

ארה"ב:  עלייה מהירה בקליטת עובדים בחודש יוני

נתונים חיוביים:  

בחודש יוני נוספו 222 אלף מועסקים חדשים (לעומת ציפיות ל- 178 אלף) ובנוסף נוספו 47 אלף מועסקים לחודש אפריל ומאי. מסתמן גידול מהיר בשירותים המקצועיים (38 אלף), ממשלה (35 אלף), ובינוי (16 אלף) אך גם במסחר הקמעונאי (8 אלף). חל גידול במועסקים דרך חברות כוח אדם, אינדיקטור לקושי למצוא עובדים מתאימים.

שיעור האבטלה עלה ל- 4.4% (מ- 4.3%) עם עלייה מתונה בשיעור ההשתתפות ל- 62.8% (מ- 62.7%). 

נתון מאכזב מבחינת הפד: השכר לשעת עבודה עלה ב- 2.5% y/y (0.15% בחודש יוני) לעומת 2.4% לפני חודש. ללא האצה בקצב עליית השכר קשה לצפות להאצה באינפלציה. יתכן שקליטה מהירה של עובדים חדשים (ברמות שכר נמוכות) מורידה את השכר הממוצע.

מדד מנהלי הרכשISM  בתעשייה עלה ל- 57.8 נקודות ביוני לעומת 54.9 נקודות בחודש מאי. רכיב ההזמנות עלה לרמה גבוהה של 63.5 נקודות (מ- 59.5 במאי), עליה אשר תומכת בהתרחבות בפעילות. במבט קדימה.

רכיב התעסוקה עלה ב-3.7 נקודות ל-57.2.

 

מדד מנהלי הרכש ISM בשירותים עלה ל- 57.4 נקודות ביוני לעומת 56.9 נקודות בחודש מאי. רכיב ההזמנות החדשות נמצא על רמה גבוהה של 60.5 נקודות. 

השיפור בגרעון הסחר נמשך. בחודש מאי חל גידול של 0.4% ביצוא (בעיקר יצוא שירותים) וירידה של 0.1% ביבוא. הגרעון ירד ל- 46.5$ מיליארד במאי מ- 47.6$ מיליארד באפריל.

נתונים חלשים:

ההזמנות בתעשייה ירדו ב- 0.8% בחודש מאי לאחר ירידה של 0.3% באפריל.

לסיכום, קליטה כה מהירה של עובדים חדשים בהחלט מפתיעה על רקע רמת האבטלה הנמוכה, והיא מעידה על צמיחה מהירה בפעילות. יחד עם זאת, אין סימנים ללחצי שכר (ראה "זום אין" בסקירה של השבוע שעבר), זאת על רקע ירידה בפריון, ירידה בציפיות האינפלציה והגברת התחרותיות בענפים רבים. השכר בענף המסחר הקמעונאי (אשר מהווה כ- 11% מסך המועסקים) עולה ב- 1.2% y/y בלבד. ללא עלייה מהירה יותר בשכר קשה לצפות להאצה באינפלציה, מה שיקשה על העלאת ריבית מהירה על ידי הפד (כנראה רק בדצמבר).

זום אין: שוק העבודה נותר "מתוח"

יחס ביקוש/היצע לעבודה פוחת

מדי רבעון, הלמ"ס מפרסמת נתון חשוב לגבי שוק העבודה בישראל: היחס בין מבקשי עבודה (הביקוש) לבין מספר המשרות הפנויות (ההיצע). יחס זה מודד את מידת הלחץ או הרפיון בשוק העבודה.

יחס נמוך מצביע על שוק עבודה "מתוח" ולכן תומך בלחץ לעליית שכר במשק.

ברבעון א' 2017 (חבל שהנתונים מתפרסמים בפיגור כה רב) יחס זה ירד ל- 3.5 לעומת יחס של 3.7 ברבעון ד' 2016 ו- 4.2 ברבעון א' 2016, כפי שאנו מציגים בגרף שבעמוד הבא.

 

הסדרה של מספר המשרות הפנויות מוכרת היטב והיא מתפרסמת ברמה חודשית:

 

לפי הסיכום הרבעוני, ברבעון א' חלה ירידה של 1.3% במספר המשרות הפנויות (לעומת רבעון ד'), זאת לפי הנתונים מנוכה עונתיות. בסך הכול, נתוני המגמה (ראה גרף) מצביעים על התייצבות במספר המשרות הפנויות על רמה היסטורית גבוהה.

לעומת הירידה המתונה במספר המשרות הפנויות, מסתמנת ירידה חדה של 6.6% במספר מבקשי העבודה ברבעון א'. סך מבקשי העבודה מחולק לשלוש קבוצות:

היחס הנמוך במיוחד של מבקשי עבודה למשרות הפנויות  (פחות מ- 1) קיים בקרב בעלי משלחי יד בתחומי המדע וההנדסה, בעלי משלח יד בתחום הבריאות, מפתחי תוכנה, הנדסאי וטכנאי תפעול והנדסאי וטכנאי תמיכה במשתמשים בענפי טכנולוגיות המידע (ICT) נציגי מכירות בטלפון, ומאבטחים.

הירידה ביחס מבקשי עבודה ובין המשרות הפנויות תומך בלחצי שכר במשק. ניתן להבחין בעלייה מהירה בשכר בישראל, אך לא ברור עד כמה עלייה זו נובעת מעדכוני שכר מינימום. המשך ירידה ביחס ביקוש/היצע לעבודה צפוי לתמוך בלחצי אינפלציה, אך מנגד, הלחץ לייסוף בשקל והגברת התחרותיות יפעלו להתמתנות באינפלציה.

סקירת מאקרו שבועית של יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון.